אחרי כמה דקות של שתיקה ניערתי את עצמי והתעשתי. "בסדר, יואב, בסדר", אמרתי לו, "מה שתגיד, אני אתחיל לעבוד מיד. רק בוא נלך קודם לאכול סטייק ובוואריה ב'מי ומי'".
יום בחיים: מדוע ה-25.7.79 נותר חרות במוחי גם אחרי 40 שנה
דפקתי על חלון חדרו של רונן, שגר בבניין שבחזיתו הייתה לאביו חנות ירקות. "אנחנו חייבים ללכת היום להופעה של אריק ושלום", התנשפתי מולו, "לא תהיה עוד אחת"
התרעות פיקוד העורף