הפרופסור והמשורר טוביה ריבנר, זוכה פרס ישראל הלך הלילה (שני) לעולמו בגיל 95. ריבנר, יליד ברטיסלאבה, עלה לארץ בשנת 1941 ללא משפחתו שנספתה בשואה והתגורר בקיבוץ מרחביה. במרבית שנותיו עסק בתחומי הצילום, הספרות והשירה. לצד פרסים רבים בחו"ל זכה בשנת 2007 בפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים ושנה לאחר מכן בפרס ישראל לשירה.

ספרו הראשון של ריבנר, האש באבן, יצא לאור בשנת 1957, והיה חבר קרוב של המשוררת לאה גולדברג. בנוסף לכך, נחשב ריבנר לחניך התרבות הגרמנית, והיה חבר באקדמיה ללשון ושירה גרמנית. ריבנר אף תרגם את יצריותיו של ש"י עגנון לגרמנית. בראיון שהעניק למעריב בשנה שעברה, תקף ריבנר את התרבות הישראלית, ואמר כי "היום יש בעיקר קשקשנים. השקר השתלט על הארץ. האנרכיזם בא לידי ביטוי גם בשירה העברית. פעם היו גבולות. היום אין. כל דאלים גבר, והוא משליט את אימתו גם בשירה".

צביקה ניר, יו"ר אגודת הסופרים העברים, התייחס ללכתו של ריבנר ואמר כי המשורר הוא אחד מעמודי התווך של השירה העברית, ויצירותיו היו לאות ולמופת בתרבות הישראלית. ריבנר הוא ענק השירה, שחיבר ביצירותיו מגוון רחב של נושאים החל מהתקופות הקשות ביותר ליהודי אירופה ועד לתקומה ולחיי הקיבוץ בעמק יזרעאל. משורר שהיה ספוג באהבת התרבות הישראלית והאירופאית וביקש למזג ביניהן. לעד ייזכר כמי שהטביע את חותמו ביצירותיו, והיה מורה דרך והשראה ליוצרים צעירים. אני שמח כי יצירותיו אף זכו בפרסים החשובים ביותר בספרות ובתרבות הישראלית, כך שזכה להכרה בעודו בחייו".