"הספר השני הוא על הרפתקה תל־אביבית מאוד מותחת. האריה, שפסלו ניצב בסמטה פלונית, הוא אחד הגיבורים הראשיים. מסביבו המצאתי סיפור תל־אביבי מותח וכיפי", מספר חמיצר.
חמיצר, 48, בנם של העיתונאית יעל חן ושל החידונאי והסופר דן חמיצר, גדל בתל אביב. הוא שירת ככתב ועורך במחלקת התרבות בגלי צה"ל ולאחר מכן הצטרף לערוץ הילדים. החל מ־2005 הוא כותב תסריטים לטלוויזיה ומתמקד בילדים. הוא נשוי לעדי ואב למיכאל (13) וארי (8).
הוריו התגרשו כשהיה בן שנתיים. "הרבה מאוד ממה שאני עושה זה בהשראת אבא", הוא מספר. "אבא מצא דרך להתפרנס רק דרך המוח שלו. העובדה שאני עצמאי ובעצם שכל העבודה שלי מסתמכת על יצירתיות - זה משהו שקיבלתי ממנו. קיבלתי ממנו את הביטחון והכלים לעשות את זה".
כאמור, חמיצר כותב סדרות לילדים כבר עשרות שנים. "השינוי הגדול הוא שעם השנים נהייתי תסריטאי יותר טוב", הוא אומר. "לניסיון יש משמעות. כל סדרה שאני כותב משקפת התקדמות במה שאני עושה. ביצירה ובאמנות, בדרך שבה אני כותב, ברמת השכלול. גם העובדה שהפכתי לאבא מאוד משפיעה. דברים שפעם כתבתי נראים לי אולי אכזריים מדי או קיצוניים מדי. בסדרות 'השמינייה' ו'האי' עוד לא הייתי אבא. יש בהן קווי עלילה מסוימים שאני בטוח שהיום לא הייתי כותב אותם. התחלתי עם 'ששטוס' לפני 20 ומשהו שנים. התמקצעתי לכתוב לקהל מאוד ספציפי, לגילי 9־13. הילדים השתנו, אבל הקהל נשאר אותו דבר".