כדי שלא ייעלמו וייבלעו בחלל, מילים צריכות מזל. פעמים רבות המזל מגיע בדמות לחן שיאהב אותן ויהפוך אותן משירה לשיר. כך קרה, לדוגמה, ל"שיר בבוקר בבוקר" של אמיר גלבע ול"בשל תפוח" של ח.נ ביאליק עם לחניו של שלמה ארצי; ל"ליל חניה" של נתן אלתרמן עם הלחן של יאיר רוזנבלום; ול"מה עושות האיילות בלילות" של לאה גולדברג עם הלחן של אריה לבנון.

לרגל חגיגות 20 שנה לפרויקט בן-יהודה, יצירות הספרות העברית – גם אלו שמעולם לא זכינו להכיר – קוראות ללחן (פרטים באתר הפרויקט. תאריך אחרון להגשה: 15.4.20).

לזוכים יוענקו פרסים כספיים, והם יוזמנו להופיע באירוע חגיגות 20 שנה לפרויקט בן-יהודה במוזיאון תל אביב, לצד מוזיקאים ואנשי רוח וספרות. חבר השופטים יורכב ממוזיקאים וממשוררים, כולם בעלי זיקה גבוהה לשפה ולספרות העברית.

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי הפועל מזה 20 שנה לשימור, חשיפה והנגשת הספרות העברית לסוגיה. הפרויקט, שזכה באות הנשיא למתנדב בתחום התרבות לשנת 2019, הוא למעשה הספרייה העברית המקוונת החופשית הגדולה בעולם, ועד כה עלו לאתר כ־17 אלף יצירות של למעלה מ־300 יוצרים, הודות לפעילותם של אלפי מתנדבים. שני אבנשטיין סיגלוב, עורכת ראשית בפרויקט, אומרת כי המטרה העיקרית היא לחשוף קהלים נרחבים וחדשים לספרות העברית, ולעודד אמנים ליצור בהשראתה.

"אין כמו שירה מולחנת, ויש עוד כל כך הרבה אוצרות בעברית שטרם הולחנו ונמצאים בפרויקט", היא אומרת. "לכן אנחנו מזמינים את הציבור הרחב להיכנס לאתר הפרויקט, ולמצוא יצירות אהובות. זו תהיה חגיגה אמיתית של שפה ומוזיקה. לכן קראנו לתחרות 'מילים ולחן'. השפה העברית תמיד קיימה יחסי גומלין חשובים עם המוזיקה. החל בטעמים המקראיים המנחים את הקריאה, דרך פיוטים, ניגונים חסידיים וחזנות, ועד להתחדשות השפה בתקופה המודרנית, שהביאה עמה גם סגנונות מוזיקליים חדשים. הלחן תמיד מהווה חוט מקשר בין דורות, המחיה את השפה העברית על רבדיה, מבדיל או מקשר בין תרבויות ואזורים שונים. הוא יכול להעיד על איך מישהו קרא והפנים יצירה כתובה, ובאיזה אופן הוא ביקש למסור אותה הלאה. ואולי הדבר הכי חשוב בלחן – אם הוא טוב, אנשים רוצים לשמוע אותו, הוא נכנס ללב, משפיע על השומע ומעצים את המילים. מבחינתנו זו עוד דרך לשמור על יצירות ספרות ושירה משכחה תרבותית, להנגיש אותן ולחשוף אותן לכמה שיותר אנשים, גם צעירים. אלו הן בעצם מטרות הפרויקט".

איך נראה יומכם, אנשי הפרויקט?

"בתחילת הדרך, בשנת 1999, פנינו למדפי הספרים הישנים בבתים שלנו והתחלנו להקליד מה שמצאנו. עוד אז, בתחילת עידן הרשת, הבנו שבאופן הולך וגובר, מה שלא יהיה נוכח ברשת, כאילו שלא יהיה קיים. חשנו צורך לשמר את המורשת התרבותית שלנו באופן דיגיטלי, ולהנגיש אותה לטובת הדורות הבאים. כך העלינו את כתבי בן גוריון, שושנה שרירא, אברהם שלונסקי, נתן אלתרמן, תרצה אתר, אהרן מגד ואסתר ראב, אם להזכיר בודדים; הרצאות על הפרויקט; שיתופי פעולה עם מיזמים ומוסדות בעלי רוח זהה; מיזמי בת, כמו מיזם סרטוני יוטיוב; פעילות לשינוי חקיקה בהקשר זכויות יוצרים ועוד".

רשימת היוצרות והיוצרים הכי מוקלקים משתנה כל הזמן. "בדף הראשי של פרויקט בן יהודה תמיד ניתן לראות מיהם היוצרים הנקראים ביותר, והיצירות הנקראות ביותר החודש", מסבירה אבנשטיין סיגלוב. "נכון להיום, היוצרים הנקראים ביותר הם רחל, חיים נחמן ביאליק ושאול טשרניחובסקי. היצירה הכי נקראת כרגע היא 'אוצר המשלים והפתגמים' של ישראל חיים טביוב. אחריו מופיע 'הנסיך הקטן' של אנטואן דה סנט אכזופרי בתרגומו של אריה לרנר. מפתיע ומשמח שאחת היצירות הנקראות ביותר היא 'הקוראן' בתרגומו של יוסף יואל ריבלין, אביו של נשיא המדינה, שנתן לנו רשות לפרסם את כתבי אביו. בסך הכל, פרויקט בן-יהודה זוכה לכמיליון חשיפות בחודש. זה כמובן נתון מאוד משמח בנוגע לנוף קריאת העברית, מה שמעודד אותנו להמשיך". 

הבהרה: בכתבה, כפי שהופיעה בעיתון, נשמט בטעות ובתום לב הקרדיט לאיור של המשוררת רחל. אנו מתנצלים בפני המעצבת רותי יואל.