בתזמון מעניין אבל לגמרי לא מתואם ראו אור שני קובצי מאמרים של הסופרות האיטלקיות האהובות על הקורא הישראלי, הרואה בהן משום מה אחיות תאומות. בהוצאת הספריה החדשה התפרסם "המצאות מזדמנות", אסופת הטורים השבועיים שכתבה אלנה פרנטה לה"גרדיאן" במשך שנה. בהוצאת תשע נשמות ראו אור מאמרים ישנים של נטליה גינצבורג ב"המידות הקטנות". ואף שאיני מוצאת דמיון רב בין השתיים, בניגוד לכמה מידידותיי המבקרות, אין בכוונתי ליצור תחרות ביניהן משל היו קייט מידלטון ומייגן מרקל של ארץ המגף, אלא לעיין בנחת בשני הקבצים לטובת קוראיי.
***
לנטליה גינצבורג יש ביוגרפיה. לאלנה פרנטה אין. האירועים בחייה של גינצבורג ידועים וגם השפעתם עליה. היא נולדה ב־1916 ליהודי־איטלקי מטרייסטה ולקתולית מפירנצה. אביה היה פרופסור באוניברסיטת טורינו, וביתם היה מקום מפגש לאינטלקטואלים ואנשי הרוח של התקופה. גינצבורג ספגה הרבה בסלון הבית של הוריה, זו הייתה חבורה פוליטית וספרותית נחשבת ומשפיעה, אבל כבת זקונים היא התקשתה למצוא בה את מקומה או להשמיע את קולה. היא נישאה ללאונה גינצבורג, יהודי מאודסה שלימד באוניברסיטת טורינו ספרות רוסית והקים את הוצאת הספרים הידועה אינאודי, שסירבה להוציא את ספרו של יהודי בן טורינו. אחד, פרימו לוי שמו. המסה הראשונה, "חורף באברוצו", מספרת על ימי הגלות עם שלושת ילדיהם בכפר קטן, ובמסה השנייה, "נעליים בלויות", ישנם הדים לכאב שהכה בה אחרי שלאונה עונה ומת בתאו בכלא בגיל 37.
התרעות פיקוד העורף