דווקא בימים כאלה חייבים לזכור שפעם חיו בינינו אנשים כמו אייבי נתן

הוא היה אדם יפה, מאחרוני החולמים, סמל לתקווה. האיש שעליו אמר פרס: "הכובש הגדול ביותר של הלבבות, והאיש המאמין ביותר בשעה שחסרה האמונה"

אבי קורן צילום: אריאל בשור
אייבי נתן
אייבי נתן | צילום: נאור רהב
3
גלריה

תמונה ראשונה

אייבי נתן בספינת קול השלום
אייבי נתן בספינת קול השלום | צילום: שמואל רחמני

רק למחרת הגיעו החדשות המרגיעות: אייבי נתן, שיצא אתמול בבוקר למצרים משדה התעופה בהרצליה במטוסו הפרטי "שלום1", נחת בשלום בפורט סעיד. אבל בגלל בעיות בתקשורת אבד איתו הקשר.

אז אייבי, שלימים הודבק לו הכינוי "טייס השלום", נשא איתו עצומה שקוראת לשלום, שעליה חתמו המון אנשים. את העצומה הזו ביקש להגיש לגמאל עבד אל־נאצר, נשיא מצרים. אבל הוא נעצר מיד עם הנחיתה בפורט סעיד.

ב"אל־אהרם", העיתון הרשמי המצרי נכתב: "כדי להטעות את העולם, העלתה ישראל קומדיה מטופשת, שבה היא ממלאת בו זמנית את תפקיד הבמאי והשחקן הראשי. אייבי נתן הגיע למצרים בברכתם ובעידודם של השלטונות הישראליים. הליצן העלוב הזה לא ראוי בכלל להתייחסות מצדנו. התשובה היחידה שיש לנו היא גירושו בחזרה למקום שממנו בא".

ואכן, למחרת הוחזר "הליצן העלוב" עם "שלום1" ונחת בשדה התעופה בהרצליה, משם המריא יממה לפני כן. בשדה חיכה לו קהל של למעלה מאלף מעריצות ומעריצים, שקיבלו אותו בקריאות עידוד והריעו לו במשך שעה ארוכה.

אייבי נתן בתחנת קול השלום
אייבי נתן בתחנת קול השלום | צילום: שמואל רחמני

תמונה שנייה

הוא נולד באבאדאן באיראן, שאז עוד קראו לה פרס. בן לאבא תימני ולאמא פרסית. כשהיה בן 17 בערך, נאלץ לעבור עם כל המשפחה למומבאי שבהודו. במלחמת העולם השנייה התנדב לצבא הבריטי, עבר קורס טיס ושירת בחיל האוויר המלכותי. לישראל הוא הגיע כטייס שהתנדב לחיל האוויר במלחמת העצמאות. אחרי המלחמה פרש מהצבא והיה קברניט באל־על.

ב־1959, שנה אחרי שפרש מאל־על, הקים את קפה "קליפורניה". בזכות הקשרים של הטייס השרמנטי היו לו המון חברים וברור שגם חברות. הם התחילו לבלות שם: החברים שלו מחיל האוויר, הטייסים והדיילות מאל־על. בעקבותיהם הגיעו הכוכבים של הבוהמה הישראלית, שהתחילה לפרוח באותה תקופה.

לעומת "כסית" הוותיקה בדיזנגוף של נתן אלתרמן ואברהם שלונסקי וחבורתם, אז ל"קליפורניה" שבפרישמן־דיזנגוף הייתה תדמית של מקום צעיר, מודרני ואמריקאי. ב"כסית" אכלו גפילטע פיש, כבד קצוץ עם חזרת והרינג עם בצל. ב"קליפורניה" טעמנו המבורגר בפעם הראשונה בישראל. זה לא היה סתם המבורגר - זה היה המבורגר לא כשר עם קטשופ בלחמנייה.

ב"כסית" שלטו הקוניאק והוודקה. ב"קליפורניה" שתינו וויסקי וכל מיני קוקטיילים עם שמות מוזרים כמו "בלאדי מרי", "פינה קולדה" ו"ג'ין אנד טוניק". ב"כסית" היה חצקל טוב הלב שנמנם תמיד ליד הקופה ולפעמים ויתר לאומנים הרעבים על התשלום. ב"קליפורניה" היה תלוי שלט מעל הקופה שציטט באנגלית את מה שכתוב על הדולר האמריקאי: "In God we trust. All other pay cash". המלצרים של "כסית" היו, איך לומר, נורא ותיקים. המלצריות ב"קליפורניה" היו נורא חתיכות.

כשניבאס, המלצרית הספרדייה, אותה הגדיר "אהבת חייו", שעבדה אצלו במסעדת "קליפורניה" נסעה ונעלמה, ברח אייבי מהעולם למשך חודשים. אבל כשהגיעה יום אחד עם ילדה קטנה בת 4 אותה לא הכיר, לקח על עצמו לממנה... בכלל לא היה בטוח שבתה של ניבאס היא בתו. גם לא רצה לבדוק ולוודא זאת.

כשהייתה בתה של ניבאס בת 16, עלמה בפריחתה, אמר לי אייבי: "אני רוצה לשלם את המזונות לשנתיים קדימה ולגמור עם זה. הרבה כסף עלתה לי. זה היה אולי הזיון היקר ביותר בחיי".

ב־18 במאי 1973 עלתה תחנת קול השלום לראשונה לאוויר. זה התחיל בשיר של ג'ון לנון:

All we are saying is give peace a chance

בכל יום היה אייבי מודיע למאזיניו: "עם שקיעת החמה תפסיק תחנת קול השלום את שידוריה למשך 30 שניות, לזכר קורבנות האלימות באזורנו ובעולם כולו".

אתנחתא

ב־1997 לקה אייבי באירוע מוחי. זה היה באחד ממסעות ההתרמה שלו בארצות הברית למען הרעבים בעולם השלישי, או לטובת רכישת מזון באמצעות הקרן למען ילדי ביאפרה שאותה הקים. ואולי היה זה בעיצומו של מבצע הסיוע לניצולי רעידת האדמה בגואטמלה, או במסגרת הקמת האוהלים לנפגעי אסונות הטבע באתיופיה, בזאיר או ברואנדה.

הוא נותר משותק חלקית, אבל עדיין המשיך להפעיל את "המלאכים של אייבי", שהיו בו מתנדבים שנשלחו לעזור לאנשים במצוקה ואת קרן "שיבה טובה", שחילקה בגדים, מזון ומוצרים שונים שקשישים נזקקו להם.

"אני מכיר אותו 50 שנה, מאז שפתח את קפה 'קליפורניה'", סיפר אורי אבנרי, חברו הקרוב. "הוא אהב לארח אנשים. עשה מסיבות גדולות על חשבונו... הרבה אנשים התארחו אצלו. לא תמיד הכירו לו טובה. הרבה אנשים שאכלו ושתו על חשבונו נטשו אותו ברגע שחלה. היה עצוב לראות את זה".

בהלוויה שנערכה בבית העלמין בקריית שאול ספד לו נשיא המדינה שמעון פרס: "אייבי היה אחד האנשים הבולטים והמיוחדים במדינה. לוחם גדול ביותר נגד המלחמה, נגד העוני ונגד הקיפוח. הוא האיש שהקדיש את חייו למען אנשים אחרים ולמען אנושות יותר טובה. לא חשש משום סיכון ולא היסס להיות ראשון בכל חזית. היה הכובש הגדול ביותר של הלבבות והאיש המאמין ביותר בשעה שחסרה האמונה".

ביום שני ימלאו 93 שנים להולדתו של אייבי נתן. חשבתי שאולי כדאי להזכיר לנו שהיה פה, לא לפני המון זמן, איש אחד חולם כזה שחי בינינו.

תגיות:
אייבי נתן
/
נעמי שמר
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף