התקופה האחרונה, ובתוכה נגיף הקורונה, חסמה מאתנו מוקדי תרבות רבים. ועדיין – התרבות לא נעצרה והמשיכה לספק לנו תוצרים רבים שאפשר ליהנות מהם. וכך, בהמשך לאנתולוגיית ״שירי קורונה ובידוד״ שהתפרסמה כאן אצלנו במדור לפני שבועיים, אנחנו שמחים להציג בפניכם שירים נבחרים מתוך ספרי השירה הנבחרים שיצאו לאור בסמוך ובתוך התקופה האחרונה.

שני שירים מתוך הספר ״הלטאות הסגולות בחוץ״ מאת גל נתן
הוצאת ״פרדס״

יהלום דמעה

לִכְלוּךְ הַחוּץ נִצְבַּר בָּעַיִן.
נִצְבַּר עַד כְּדֵי גָּבִישׁ שָׁחֹר –
יַהֲלוֹם דִּמְעָה.

לַאֲבַק קָרָאתִי אֲדָמָה,
הָאֲדָמָה שֶׁל הַנֶּפֶשׁ.
הִיא הִסְפִּיקָה לִי כְּדֵי לִכְתֹּב
אֲבָל לֹא כְּדֵי לָלֶדֶת מַשֶּׁהוּ.

אֶת הַגָּבִישׁ הֵבֵאתִי לוֹ.
קִוִּיתִי שֶׁיַּסְפִּיק לוֹ לְתָמִיד
אַךְ הוּא בִּקֵּשׁ אֵיזוֹ שׁוֹשֶׁלֶת.

הוא

הוּא לֹא רַךְ 
אֲבָל
הַקּוֹצִים שֶׁלּוֹ
מַתְאִימִים בְּדִיּוּק
לַחֹרִים 
בַּלֵּב שֶׁלִּי. 

הלטאות הסגולות בחוץ - גל נתן (צילום: באדיבות הוצאת פרדס)
הלטאות הסגולות בחוץ - גל נתן (צילום: באדיבות הוצאת פרדס)

שיר מתוך הספר ״גבורות״ מאת יעקב ברזילי
הוצאת ״צבעונים – הוצאה לאור״

מרחקים

הַמֶּרְחָק בֵּינִי לְבֵינֵךְ
לֹא כַּמֶּרְחָק בֵּינֵךְ לְבֵינִי
פְּעִימוֹת לִבִּי מְהִירוּת
פְּעִימוֹת לִבֵּךְ הַזּוֹחֲלוֹת 
בְּעוֹד אֶצְבְּעוֹתַי מְגַשְּׁשׁוֹת
אֶצְבְּעוֹתַיִךְ – כִּנְגוּעוֹת פּוֹלְיוֹ – מְשֻׁתָּקוֹת
כְּשֶׁהָלַכְנוּ לְאִבּוּד מָצָאתִי אוֹתָךְ
עוֹד לִפְנֵי שֶׁהִתְחַלְתְּ לְחַפֵּשׂ אוֹתִי
וּכְשֶׁנִּדְמֶה הָיָה כִּי הִצְטַמְצֵם הַמֶּרְחָק בֵּינֵינוּ
גָּמָאְתִּי לִקְרָאתֵךְ מְלוֹא הַדֶּרֶךְ
אַתְּ כְּבָר הָיִית בְּאֶרֶץ אַחֶרֶת.

שני שירים מתוך הספר ״שתי אימהות״ מאת עירית כץ
הוצאת ״הקיבוץ המאוחד״

*

קָרְאוּ לָהּ שׁוֹשַׁנָּה
"כְּשֶׁהִכַּרְתִּי אוֹתָהּ", נִזְכַּר,
"הִיא עוֹד הָיְתָה בְּלִי מִשְׁקָפַיִם,
וְרָאוּ אֵיךְ הָיְתָה קְצָת פּוֹזֶלֶת;
אֵיךְ אָהַבְתִּי אֶת הַפְּזִילָה הַזֹּאת שֶׁלָּהּ!" אָמַר חָנוּק
כְּשֶׁיָּשַׁבְנוּ יַחַד עַל הַמִּטָּה
בַּחֲדַר הַשֵּׁנָה שֶׁלָּהֶם
בִּשְׁתַּיִם וָחֵצִי בַּלַּיְלָה,
כַּמָּה שָׁעוֹת אַחֲרֵי שֶׁקָּבַרְנוּ אוֹתָהּ
בָּאֲדָמָה הַיְּבֵשָׁה.
"הַפְּזִילָה הַזֹּאת עָשְׂתָה לָהּ
מִין מַבָּט מֻפְתָּע, תָּמֵהַּ.
וַאֲנִי יָשָׁר הִתְאַהַבְתִּי 
בַּמַּבָּט הַזֶּה שֶׁלָּהּ",
אָמַר וְחָזַר לִישֹׁן
בִּבְגָדָיו,
נְטוּל אִשָּׁה
וּנְטוּל חֲלוֹמוֹת

*

אַתְּ בָּאָה לְבַקֵּר אוֹתִי בַּחֲלוֹם
מְבַשֶּׂרֶת בְּאֹשֶׁר מֻחְלָט שֶׁחָזַרְתְּ לַחַיִּים,
יוֹשֶׁבֶת עַל כִּסֵּא הַמִּטְבָּח, קְצָת חִוֶּרֶת,
וְאָז קָמָה וּמְנַשֶּׁקֶת אוֹתִי עוֹד וְעוֹד עַל הַלֶּחִי.
"אִי אֶפְשָׁר לָדַעַת כַּמָּה זְמַן זֶה יִקַּח הַפַּעַם",
אַתְּ אוֹמֶרֶת, מוֹשִׁיבָה אוֹתִי עַל בִּרְכַּיִךְ
כְּמוֹ יַלְדָּה קְטַנָּה, וַאֲנִי מְבַקֶּשֶׁת סְלִיחָה עַל
כָּךְ שֶׁתָּרַמְתִּי אֶת כָּל הַבְּגָדִים שֶׁלָּךְ וְשֶׁזָּרַקְתִּי לָךְ
אֶת כָּל הַתַּחְתּוֹנִים. בִּזְכוּת הַשָּׁעוֹן הַמְּעוֹרֵר שֶׁשָּׁבַר
גַּם אֶת הַחֲלוֹם הַזֶּה כְּמוֹ בֵּיצָה עַל הָרֹאשׁ,
אֲנִי מְגַלָּה שׁוּב אֵיךְ הַלֵּב
מְרַפֵּא אֶת עַצְמוֹ בִּשְׁנָתִי

שיר מתוך הספר ״אני עשויה מהחומרים הלא נכונים״ מאת אנה מישר
הוצאת ״ספרי עתון 77״

חוזרת לתודעה

חוֹזֶרֶת אַחֲרֵי
אַחֲרֵי שֶׁלֹּא הָיִיתִי
שָׁנָה וָחֵצִי
אָמַרְתִּי
אָמַרְתִּי "אֲנִי חוֹלָה"
הֵם בֶּטַח הֵבִינוּ
שֶׁמַּתִּי
שֶׁמַּתִּי יַחַד עִם אִמָּא.

מְרַגֵּשׁ אוֹתִי שֶׁאֲנִי
שֶׁאֲנִי כְּבָר לֹא
אֲטוּמָה
כְּבָר פָּחוֹת מַכְאִיב לִי

כְּבָר פָּחוֹת.

שני שירים מתוך הספר ״לצוד מכשפה״ מאת נדבי נוקד
הוצאה עצמית

החמנייה

פַּעַם רָאִיתִי חַמָּנִיָּה,
שֶׁהָיְתָה לְשֶׁמֶשׁ.
מֵאָז אֲנִי עֲדַיִן מְסַפֵּר עָלֶיהָ לְכֻלָּם מִבְּלִי
לְהַשְׁמִיט פְּרָט.
הִיא שָׁכְחָה אוֹתִי מִיָּד.

מזל משמיים

חֲבֵרָה סִפְּרָה לִי עַל מַזָּל מִשָּׁמַיִם – 
אֵיךְ לֹא עָלִיתִי עַל הַטִּיסָה הַהִיא,
שֶׁהִתְרַסְּקָה.
וּמֵאֲחוֹרֵי מִשְׁקְפֵי הַשֶּׁמֶשׁ הַמְּלוּחִים
נִזְכַּרְתִּי בָּהּ,
שֶׁשְּׂעָרָהּ הָיָה שֶׁמֶשׁ,
וְשֶׁמֶשׁ – חִיּוּכָהּ
וְהִיא דַּוְקָא כֵּן עָלְתָה

לצוד מכשפה - נדבי נוקד (צילום: באדיבות המחבר)
לצוד מכשפה - נדבי נוקד (צילום: באדיבות המחבר)

שני שירים מתוך הספר ״עד אין חיק״ מאת  אבישג עמית־שפירא
הוצאת ״פרדס״

בצורת

מוֹתַחַת אֶצְבְּעוֹת מִלִּים
לְדַגְדֵּג אֵיבַת שָׁמַיִם.

כַּאֲשֶׁר יִצְחֲקוּ
הַאִם 
אֶתְפַּיֵּס.

קיץ

חֵרוּתֵךְ הוֹפֶכֶת טֶבַע
מִלִּים רִאשׁוֹנוּת מַמְרִיאוֹת
שׁוֹקְקוֹת צְבָעִים

זְהִירָה בַּסְּדָקִים אֲנִי
מִתְאַפֶּקֶת
בְּקִיאָה בֶּעָתִיד לָבוֹא

הַיֹּפִי נִטְמַן בִּי כַּקֵּץ וְרֵיחוֹ עָשָׁן
הַיֹּפִי פְּקַעַת מִצְרָר

הִנֵּה הוּא בּוֹקֵעַ
שׁוֹלֵחַ לְהָבִים
תֶּכֶף יִפְרַח

שיר מתוך ספר בכתובים מאת שושן כנען
טרם פורסם

מטופל לעולמים

הַמְּטַפֵּל שֶׁמְּטַפֵּל בִּי
הִמְרִיא לַחוֹפְשִׁי
וְאֵין
אֵין לִי כּוֹחַ 
לְהַמְשִׁיךְ לְבַד
הוּא תָּפַס אוֹתִי חָזָק 
בָּאתִי מְשֻׁחְרָר 
לְבַקָּשָׁתוֹ
הִתְמַכַּרְתִּי לְתוֹךְ 
אֱמוּנָתוֹ 
עַכְשָׁו אֲנִי כְּמוֹ כֻּלָּם 
מְטֻפָּל לְעוֹלָם. 

מִי מְטַפֵּל בַּמְּטַפֵּל
וְאֵיךְ הוּא מְתַרְגֵּל 
מַכְנִיס חִיּוּךְ 
בְּתוֹךְ מַהוּת
חַיִּים עִם מַשְׁמָעוּת. 

הַמְּטַפֶּלֶת שֶׁמְּטַפֶּלֶת בִּי
נִקְּתָה אֶצְלִי תָּאִים
וְאֵין בִּי אֻמַּץ לִצְעֹק
אֵיךְ מַמְשִׁיכִים 
אֵיךְ מַמְשִׁיכִים
בָּאתִי רַק לְקַבֵּל 
חִזּוּק
וְזֶה נִמְשַׁךְ כַּמָּה שָׁנִים
עַכְשָׁו אֲנִי כְּמוֹ כֻּלָּם
מְטֻפָּל לְעוֹלָמִים. 

מִי מְטַפֶּלֶת בַּמְּטַפֶּלֶת
וְאֵיךְ הִיא מְלַמֶּדֶת
רוּחָנִיּוּת הֲכִי גְּבוֹהָה
שִׁעוּר מַתַּן תּוֹרָה.

וְהָאֱמֶת שֶׁבֶּאֱמֶת 
מַרְגִּישׁ נִפְלָא
לִחְיוֹת נָכוֹן
מִי מַגְדִּיר אֶת 
הָאֱמֶת
הַאִם אַחַת הִיא
הַאִם הִיא סוֹד.

הַמַּסָּע שֶׁלִּי מֻצְלָח 
אֲנִי הוֹלֵךְ עַל עֲנָנִים
הִתְמַכַּרְתִּי לַתְּחוּשָׁה
מְטֻפָּל לְעוֹלָמִים.