"קשה לי עם אומנות שיש לה מניפסטים גלויים", אומרת המשוררת רבקה מרים בתשובה לשאלה לגבי תפקיד השירה בעת הזאת. המשוררת המוערכת, שתהיה בשלישי השבוע ממשתתפי פסטיבל השירה "מטר על מטר" (שעקב הנסיבות ייערך הפעם באופן מקוון), משיבה: "לעומת העיתונות, שתפקידה לחשוף, או להצביע על משהו קונקרטי, הספרות, ועוד יותר השירה, הולכת אל הקו המורכב, שאף פעם הוא לא ממש מפוענח ותמיד צפון בו משהו שאי אפשר להגיד אותו במילים ישירות. יש בה דבר מעבר לתקופה, שנוגע אולי לחידת החיים שלנו, עם הכאב והפחד שבהם".
במפגש של רבקה מרים עם הזום יש מההליכה אל הבלתי נודע. "אין לי מושג איך עושים את זה", היא מעירה. "אני רגילה למפגש הבלתי אמצעי, שכולל גם שתיקות ומחוות גוף קטנות שלא עוברות דרך הזום. ייתכן שבכך אולי אפשר להגיע בעקיפין לאיזו חמימות בינינו לבין עצמנו, בתוך מה שקורה לנו עכשיו".
רבקה מרים, 68, הינה בתו של הסופר ניצול השואה לייב רוכמן, שקרא אותה על שמותיהן של אמו ושל אחותו שנרצחו יחד בטרבלינקה. לימים היא אימצה את שמותיהן כשמה הספרותי. היא כותבת שירים מגיל שבע, כשהחלה לכתוב ואף לצייר ציורים על קירות ביתה.
היא הייתה מעין נערת פלא, שכבר בגיל 14 הוציאה את ספר שיריה הראשון (וגם הציגה לראשונה בתערוכה). מאז היא הוציאה ספרי שירים רבים (רובם הגדול ב"כרמל", הוצאת הבית שלה), ספרי סיפורים קצרים וספרי ילדים. את נסיונה הרב היא מיישמת בסדנאות לכתיבה יוצרת.
"אני מאוד אוהבת בעלי-חיים", היא מעידה פתאום על עצמה. "יש לי תרנגולות בחצר. הן מחליפות נוצות לקראת החורף וכעת הן חצי קרחות. הטבע כולו קשוב לעונות המתחלפות. אנחנו, בני האדם, לא תמיד מודעים לכך, כי בעולם שלנו חיים לפי השעון".
ערב הקורונה זכתה רבקה מרים בפרס לשירה ע"ש יהודה עמיחי, שעתה מלאו 20 שנה למותו. "הכרנו בירושלים", היא נזכרת. "אמנם לא באנו זה אל זה, אבל היינו מאוד מיודדים, נפגשים במקומות שבהם הופענו יחד, או ברחוב, כיאה למי שגרים בקרבת מקום. כשהיינו מתראים, היינו מדברים הרבה. הרגשתי עליו שהוא לא היה סנוב, שזה לא דבר מובן מאליו. היה בו משהו אמיתי, חם ופשוט".
ניכר ברבקה מרים שהיא נזהרת בדבריה. "יש תחושה של אובדן דרך", היא אומרת. "אם מפגינים, אז לא רק נגד ביבי, אלא גם נגד החומרנות הגסה והוולגרית של וישמן ישורון ויבעט שפשתה בנו ונפלה על כולנו. איפה הימים ההם שבהם חיינו כאן בצניעות עם בן-גוריון, ראש-ממשלה שלבש בגדי חקי של 'אתא' וגר בצריף בשדה-בוקר; הצריף של הנשיא יצחק בן-צבי וגם דירת שני החדרים בדמי-מפתח של בגין. מהם יש ללמוד".
התרעות פיקוד העורף