ילד מתגייס לצבא, כדרכם של ילדים במדינה הזאת. הצבא מייעד לו שירות קרבי הארד־קור, בלבנון. הילד יודע שזה ממש, אבל ממש לא בשבילו. הוא בכלל משורר. "הלילה בגרנדה התנפצו השמיים בגופי הבוכה", הוא מצטט שיר שכתב על לורקה באוזני סגן־אלוף אטום שאחראי על שיבוצים ושלא שמע מימיו על הגאון הספרדי הטרגי שאותו הוא מכנה כעת "זורבה". הילד מאיים שלא יתפנה מהבקו"ם, אבל את הסא"ל זה רק מצחיק.
אבי ולנטין, "סגול 351״, פרדס, 270 עמ׳
התרעות פיקוד העורף