מטוס ה"בריטניה" עמד לנחות בבואנוס איירס ב־11 במאי 1960, ולשהות בבירת ארגנטינה עד ה־20 או ה־21 במאי. על סמך לוח זמנים זה גיבשתי את תוכנית המִבְצָע, שהיתה מבוססת על לכידת האיש עשרה ימים לפני מועד נחיתת ה"בריטניה" בבואנוס איירס. החלטה מבצעית זו חייבה אותנו, במקרה של הצלחת הלכידה, להחזיק את אייכמן במקום מסתור במשך עשרה ימים או יותר. מדוע חשבתי זאת לנכון?
הוא חשב כי כך יוכל לנהל את המִבְצָע ב"שלט רחוק", כאשר כל שעה מישהו מבין האנשים מתייצב לפניו, מדווח ומקבל הנחיות. ואילו אני, במגמה לרכז את המאמץ שנדרש מכולנו ולחסוך בזמן, העדפתי לפגוש את כל הצוות רק פעם אחת ביום באחת מדירות המבטחים. סברתי כי כל עוד איננו עוברים על חוקי המדינה, עלינו להתנהג כקבוצת תיירים, והמעבר ל"מודוס אופרנדי" אחר צריך להתחולל רק מרגע התחלת החלק המבצעי.
אגב, גם במבצעים יותר מאוחרים היו לי עם איסר חילוקי דעות וסכסוכים על רקע דומה. בצורה סכמטית אפשר לומר, שאני שאפתי לגבש מראש, עוד לפני פריסת האנשים בשטח, את תוכנית המִבְצָע עד לפרטים הקטנים ביותר, ואת זאת עשיתי בהתייעצות עם מספר מצומצם ביותר מבין האנשים הכפופים לי. כאשר יצאתי למִבְצָע כלשהו שתוכנן על ידי, כל אחד מאנשי הצוות כבר ידע בדיוק מה תפקידו בכל רגע, בכל מצב.