מפעל הפיס פרסם הבוקר (שני) את חמשת המועמדים לפרס ספיר לספרות לשנת 2020. זו השנה ה-20 שהפרס מוענק, והשנה יקבל כל אחד מהמועמדים מענק של 40 אלף שקלים, ואילו הסופר הזוכה יזכה במענק של 150 אלף שקלים וספרו יתורגם וייצא לאור בשפה הערבית ויתורגם לשפה זרה נוספת על פי בחירתו.

 יו"ר מפעל הפיס רו"ח אביגדור יצחקי, אמר כי "מפעל הפיס גאה להוביל את המפעל החשוב והיוקרתי ביותר בתחום הספרות בישראל – 'פרס ספיר לספרות'. בשנה כל כך מאתגרת שחווה עולם התרבות הישראלי, חשוב יותר מתמיד להמשיך ולהוביל בגאון את המוסד החשוב הזה שכל מטרתו להכיר ולהוקיר את הספרות העברית כאבן יסוד בתרבות הישראלית ולהעלות על נס את תרומתם החשובה של הסופרות והסופרים בישראל לחברה. השנה אנו מציינים בגאווה גדולה 20 שנות פעילות של הפרס שנוסד בשנת 2000 והפך ברבות השנים למוסד חשוב ומוערך שזוכה להתעניינות רבה, הן בקרב קהילת הסופרות והסופרים בישראל והן בקרב הציבור כולו".

חמשת הסופרים המועמדים הם: 

"אבא בן סבתא דינה" מאת יוסף בר יוסף. מנימוקי ועדת הפרס: "שלוש הנובלות המאוגדות בספרו של יוסף בר יוסף עוסקות בנוכחות המאיימת של החוסר, האובדן וההעדר ביחסי משפחה. אב הנוטש את ילדיו ולבסוף חוזר, אם שחרדה מאובדן בנה המאמין שהוא המשיח, בן שכול שמתקשה לשמש כאב מתפקד לילדיו שלו. שלוש הדמויות העומדות במרכז הנובלות מיטלטלות אנה ואנה בעולם המתוח, התחום על ידי חוקיה הנוקשים של הקהילה החרדית במאה שערים. היסודות האוטוביוגרפיים מתורגמים אצל בר-יוסף לתיאור מדויק ורגיש, בשפה שהיא יצרית, מסתורית וריאליסטית גם יחד, השוזרת את שלושת הסיפורים למארג רב קסם ולהישג ספרותי מרשים". 

יוסף בר יוסף (צילום: יח''צ)
יוסף בר יוסף (צילום: יח''צ)

"חמור" מאת סמי ברדוגו. מנימוקי ועדת הפרס: "בלשון וירטואוזית ומקורית בתכלית, בחוכמה ובאומץ, "חמור" של סמי ברדוגו מאיר פינות של עזובה והזנחה בדרך שטרם נעשתה. פינות גשמיות ופינות עזובות בתודעה ובמחשבה. הספר מצליח לייצג גם את הסתמיות של התודעה, את הריק, ואף על פי כן דמויותיו נותרות בזרותן ובכך גם שומרות על עצמאותן. זוהי כתיבה שכולה הוויה טהורה – רגע ברגע, חי וחריף".

סמי ברדוגו (צילום: יח''צ)
סמי ברדוגו (צילום: יח''צ)

"נשמות" מאת רועי חן. מנימוקי ועדת הפרס: "ספרו של רועי חן כתוב כמחול מסחרר המערב תקופות ושפות, מיתוס והיסטוריה, ומלהטט בהצלחה מרשימה בין ז'אנרים ספרותיים ומשלבים לשוניים מדויקים ומלאי ברק. על אף שהוא מתאר את גלגוליה של נפש אחת לאורך מאות שנים ועל פני שלוש יבשות, הוא נטוע בסופו של דבר במציאות הכה ישראלית של ראשית המאה העשרים ואחת, בבניין מט לנפול בלבה של העיר יפו. מהלכי העלילה של חן מזקקים רגעים של אימה ובדידות, הומור וחמלה, ובוראים עולם שנאחז בדמיון ובמלים אך בה בעת הולך ונמוג אל נוכח המציאות של נדודים בחיפוש אחר תחושת בית".

רועי חן (צילום: ארנסט ארנוב)
רועי חן (צילום: ארנסט ארנוב)

"ויקי ויקטוריה" מאת גיא עד. מנימוקי ועדת הפרס: "ויקי, אם חד הורית מהוד השרון, יוצאת מחסות הוריה לחיים עצמאיים בתל-אביב עם בנה בן השמונה. הבית ברחוב גוטליב שבו ממוקמת דירתה השכורה והמסעדה הביתית הסמוכה המשמשת מפלט ומקלט לכמה מן הדמויות נעשים לצומת רוחש של מרקמי יחסים, המפגיש שלל דמויות וסיפורי חיים כאובים ומושתקים. בשלל התבוננויות מקוריות, בבינת לב אמפתית ובלשון תמציתית מדויקת מקימה גיא עד עולם שובה לב, אנושי מאוד, ובו מהלכות דמויות פגועות ורצוצות, אנשים של כל ימות השנה הכמהים לתיקון, לחסד ואולי גם לאושר".

גיא עד (צילום: יח''צ)
גיא עד (צילום: יח''צ)

"נחמיה" מאת יעקב צ' מאיר. מנימוקי ועדת הפרס: "בעזרת הומור (ולעתים אף בסאטירה), מוליך מאיר את הקורא בשלל הרפתקאות העוברות דרך השוליים החברתיים וההיסטוריים של הדרמה השבתאית. אירופה היהודית והלא-יהודית של המאה השבע-עשרה מתייצבת כחיה לעיני הקורא בזכות כושר תיאור והמחשה יוצאי דופן הנסמכים על מהימנות היסטורית מדוקדקת מזה ודמיון פיוטי מפליא מזה, תוך שימוש משוכלל במוזיקה של השפה, שפת בית המדרש ושפת הרחוב".

יעקב צ' מאיר (צילום: יח''צ)
יעקב צ' מאיר (צילום: יח''צ)

כאמור, זאת השנה ה-20 שבה מוענק הפרס. בין הזוכים בשנים שעברו ניתן למצוא את דויד גרוסמן, אמיר גוטפרוינד, צבי ינאי, אתגר קרת, אורלי קסטל-בלום, דן צלקה ואלונה פרנקל.