כואב או לא, תמיד כיף לראות אותו מסתכל על העולם. סטרנונה, כמו הגיבור שלו, שנאמר עליו כי “התחיל להשתמש בכתיבה כמו בכותונת משוגעים", “הוא מגנט. אתה מוצא את עצמך מרותק ולא יודע אפילו איך זה קרה".
“בסוף אנחנו תמיד חושפים מעט מהרוע שמקנן בנו", מהרהרת המדענית שבאה מניו יורק, שם היא שואפת את “ניחוח הפרחים והחשיש" בוושינגטון סקוור.
לקרוא את דומניקו סטרנונה זה לשאוף ניחוחות של דבש וגופרית, אכזבות ואופוריה, עוצמה וחידלון בקדירה אחת. ובשורה התחתונה, איטליה שוב לוקחת את הגביע, ואפילו בלי פנדלים.
התרעות פיקוד העורף