"שר המשפטים, גדעון סער, צודק בהצעת החוק שהגיש להגבלת משך כהונתו של ראש הממשלה. הרעיון בדמוקרטיה זו המטוטלת, שעוברת ממפלגה למפלגה, מראש-ממשלה לראש-ממשלה ו-15 שנות כהונתו בתפקיד של נתניהו היו יותר מדי".

כך סבור דן קורן, פרופ' למדיניות ציבורית ומדעי המדינה, שהוציא בימים אלה עם עו"ד יחיאל גוטמן בהוצאת "כנרת-זמורה" את הספר המאלף "12 המופלאים", הסוקר ומעריך את תריסר ראשי הממשלה, שכיהנו בתפקיד לפני נפתלי בנט.

דן קורן (צילום: פרטי)
דן קורן (צילום: פרטי)

בן-גוריון מוביל את הדירוג שלכם עם ציון עשר מינוס. מה פשר המינוס?

"זה בגלל פרשת לבון, שלדעתי היה עליו להימנע ממנה. מטבעם של מנהיגים, שהם הורסים את התדמית שלהם וזכורה בהקשר הזה הקריקטורה של דוש, שבה בן-גוריון הורס עם זר את הפסל של עצמו. אלמלא הפרשה, הוא היה מקבל ציון עשר".

למרות שהוא לא זכור כסמל הדמוקרטיה ולמרות יחסו לעדות המזרח  ולערביי ישראל.

"למרות. בן-גוריון ככל שהיה עסוק בהקמת המדינה, לא ידע איך חיים אנשים מהשורה. אף אחד לא מושלם, אבל העובדה שהודות לו יש לנו מדינה מחפה על הכל. אגב, כמעט כמו כל ראשי הממשלה, חוץ מאשכול, לא היה חוש הומור. אגב, באשר לעדות המזרח - הוא לא אהב גם את היקים שעלו מגרמניה ואמר עליהם שהם אוהבים כלבים יותר מאשר בני-אדם".

אם נעבור לצד השני של הסקאלה, אתם מתארים בנחרצות את גולדה מאיר כגרועה מבין ראשי הממשלה.

"גולדה עשתה כמה דברים טובים, כמו גיוס כסף באמריקה למען המדינה הנולדת, מה שהיה מלווה ברומנים עם ראשי המגבית. כראשת הממשלה, היא לא עשתה למניעת מלחמת יום הכיפורים ולא שוכחים את הקטע שלה עם הפנתרים השחורים".

גולדה מאיר במסיבת עיתונאים, מלחמת יום הכיפורים (צילום: דובר צה''ל)
גולדה מאיר במסיבת עיתונאים, מלחמת יום הכיפורים (צילום: דובר צה''ל)

לפי קביעתכם, סגנה בתחתית הדירוג הוא אהוד ברק.

"הבעיה של ברק, ראש הממשלה שכיהן הכי מעט בתפקיד, היה מחסור מוחלט באינטליגנציה רגשית ובכך היה היפוכו הגמור של אשכול. כחלק מהמגלומניה שלו זוכרים איך השלה את עצמו שבכמה דאחקות עם ערפאת הוא יעשה סוף לסכסוך של מאה שנה עם הפלסטינים".

אנחנו מתקדמים. על משה שרת אומר קורן שהוא היה יותר ממלא המקום של בן-גוריון, כאשר זה ירד לשדה-בוקר, מאשר ראש-ממשלה ממש, בפרט שהציבו מולו את לבון כשר ביטחון ואת דיין כרמטכ"ל.

קורן דירג את אשכול במקום השני. אני שואל אותו אם באמת היה הטוב מכולם, פרט ל"זקן", או שמא נטה לו חסד, בהיות אביו, יצחק קורן, סגנו באוצר.

"שום חסד. אם בן-גוריון הכריז על הקמת המדינה, אשכול בנה אותה ואת התשתיות שלה. אשכול לא השאיר מורשת כתובה כמו שרת, אבל היה איש-ביצוע מובהק, שבין השאר גרם להבאת הטלוויזיה, בניגוד לדעתו של בן-גוריון.

"אם נתקדם לבגין, שהגיע מאוחר מדי לראשות הממשלה, הוא לא היה מדורג שלישי אלמלא הסכם השלום עם מצרים. את זה לא יקחו מבגין שהיה מנהל גרוע, שלא הבין בכלכלה. לרבין היו שתי תקופות כהונה וגם אם השתפר בתקופת הכהונה השנייה שלו, כמה שעצוב לומר זאת, סופו הטראגי הוסיף לו נקודות. לזכותו ייאמר שהוא ידע לקחת אחריות ואצלו מילה הייתה מילה".

"שמיר לא היה מגיע לראשות הממשלה אלמלא ההתפטרות של בגין, כשם שאולמרט לא היה מגיע לכך אלמלא התרדמת של שרון - ועוד מהמקום ה-32 ברשימת הליכוד. זוכרים לו לטובה את השמדת הכור הסורי ושהניהול שלו כראש-ממשלה היה לא רע. באשר להסתבכויות שלו, הן היו קודם לכן".

לוי אשכול (צילום: דוד אלדן- לע''מ)
לוי אשכול (צילום: דוד אלדן- לע''מ)

אבל מבחינת הנראות, עמיתך גוטמן דירג אותו, מי שישב בכלא, במקום השני!

"אני לא רוצה לחשוב על זה שחיליק דירג אותו שני בגלל שהיה מיודד איתו".

ושמיר?

"מה שהיה חשוב לשמיר זאת שלמות הארץ. דברים אחרים עניינו אותו פחות וזה מה שהביא אותו למסמס את ועידת מדריד, אבל לזכותו נזקפת העלייה הגדולה מברית המועצות. פרס היה יותר מנהל טוב מאשר מנהיג סוחף ואת יכולת הניהול הוא הוכיח בהצלחת התוכנית הכלכלית בממשלת האחדות הלאומית.

שרון, מי שכונה אבי ההתנחלויות, גילה העזה לא רק בשדה הקרב, אלא גם בהתנתקות. ואם לא התרדמת, אולי היה זוכה בבחירות ומונע מאיתנו להסתבך עם נתניהו".

אפשר לנחש שלא היה קל לך, איש תנועת העבודה, להציב את נתניהו במקום טוב באמצע.

"לא היה קל, אבל בכל זאת היו לו כמה הישגים, כמו שב-98', עוד בכהונתו הראשונה, הוא הפך את השקל למטבע עובר לסוחר בשוק הבינלאומי. מצד שני, הוא כמעט הרס לנו את היחסים עם ירדן, החשובים לבטחונה של מדינת ישראל. וזה מפני שיש בו משהו הרסני. בקיצור, למרות הדירוג שלנו, אני לא ממליץ להתגעגע אליו".

בנימין נתניהו (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
בנימין נתניהו (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

כשאתה עובר על המנהיגים הגדולים בשנות המדינה, את מי החמצנו בכך שלא הגיע לראשות הממשלה?

"אולי לא אשמע  אובייקטיבי, כשאצביע על יגאל אלון, מי שבמשך שנה וחצי שימשתי כמנהל לשכתו בהיותו שר החוץ. מצד שני, אי אפשר להכחיש שבפוליטיקה הוא לא הפגין אותה מנהיגות שהוא הפגין כמפקד הפלמ"ח בתש"ח".

קורן, 76, הוא כאמור בנו של יצחק קורן, מי שהיה מזכיר תנועת המושבים, חבר כנסת וסגן שר האוצר. אחותו, רותי, נשואה לשר בעבר משה נסים. את הדוקטורט הוא עשה בבית הספר לכלכלה בלונדון. קורן מילא תפקידים ציבוריים רבים. נסיונו הרב בפוליטיקה הביא אותו לכהונה של שלושה חודשים בלבד בראשית 2006 מטעם העבודה. לדבריו, פעל בכהונתו הקצרצרה כח"כ נגד ההטבות לח"כים ו"אני לא מקבל דבר מהכנסת". "מי שמכהן כה מעט זמן, זה לא מגיע לו", הוא מסביר.

לאחר שחתמת על ספריך הקודמים דני קורן, חתמת על הספר החדש דן קורן. זה בא עם הגיל? 

"אמרו לי שכך זה נשמע יותר מכובד".