במרוצת השנים היה תא"ל בדימוס עוזי עילם, בין השאר, ממקימי סיירת הצנחנים, מפקד חטיבת הבקעה, מנכ"ל הוועדה לאנרגיה אטומית, ראש המינהל למחקר ופיתוח אמצעי-לחימה במשרד הביטחון, ראש משלחת משרד הביטחון במערב אירופה, חוקר ואיש-עסקים, שגם עוטר בעיטור העוז וזכה בפרס ביטחון ישראל ואפילו היה הראשון שתקע בשופר בכותל, במלחמת ששת הימים.
וסופר? "על זה בכלל לא חלמתי", טוען עילם, שבדרך ליום הולדתו ה-88 הוציא בימים אלה בהוצאת "כנרת זמורה" את "עשן לבן בוותיקן", ספרו התשיעי בתריסר שנים, שהוא גם החמישי בסדרת מותחניו.
לדבריו, כשחגגו לו את יום הולדתו ה-70, קלחו הסיפורים עד שבאו חברים ואמרו לו - "יש לך ספר; תכתוב". עילם נעתר והרים את הכפפה, אבל עברו חמש שנים עד שהופיע בהוצאת "ידיעות ספרים" ספר הביכורים שלו, "קשת עילם", ספר אוטוביוגרפי, המתייחס לטכנולוגיה הביטחונית של מדינת ישראל: "זה לקח זמן, כי הייתי צריך להשתכנע, שיש לי את זה ואני מסוגל לכתוב".
כעבור שלוש שנים, במותחן השני שלו, "מלכודת בפריז", התביית עילם על הוצאת "כנרת זמורה" כאכסניית קבע למותחניו, בעוד שבספרי העיון שלו הוא נשאר קשור להוצאת "ידיעות ספרים". בספר, הצרפתים מונעים דריסת רגל איראנית בתחומם בכל הנוגע להשגת טכנולוגיות אסטרטגיות.
חלפה שנה וזירת המותחן "סייבר בסינגפור" מוקמה במזרח הרחוק. כאן נותן עילם במה לידע שלו בתחום המתקדם של בינה מלאכותית ומציג את בעייתיות מיקום סינגפור מול מדינות איסלם כמו אינדונזיה ומלזיה. בספר מוזכר "האיום המלזי". האם יש לכך אחיזה במציאות? - "ועוד איך יש".
בטרם נתרכז במותחן החדש, שלשמו התכנסנו, נזכיר שני ספרים נוספים של עילם. "חמשירי מטכ"ל", שכמו "סייבר בסינגפור" הופיע ב-2017, הוא ה"ממזר" בין תשעת ספריו של האיש באשר הוצא לאור בהוצאה פרטית. כאן מתגלה פן נוסף בדמותו המגוונת של עילם, שכינס בספר כ-200 חמשירים מתוך 600 שכתב בעת היותו חבר פורום מטכ"ל, כהוכחה לכך שרפול לא היה היחיד שכתב חמשירים בחאקי.
לפני קרוב לשנתיים, על סף סגרי הקורונה, הופיע בהוצאת "ידיעות ספרים" ספרו המקיף של עילם "פשיטה לילית". לדבריו, לאחר שהשתתף בכנס של היסטוריונים צבאיים נרמז לו, כאיש הצנחנים בראשית דרכו במדים, שרצוי שיאיר בספר נקודות לא מוכרות בפעולות התגמול של שנות ה-50 והוא, כמו גם קוראיו, נהנה לשוב לימי עלומיו.
עילם מיטיב לשלב דמויות אמיתיות, כמו האפיפיור הנוכחי, הארגנטינאי וקודמו, הגרמני, גם כמו נסראללה וקאסם סולימני, אללה ירחמו,עם בדיון מעורר עניין. איך הוא אומר? - "זה אמנם בדיוני, אבל עם גוון מאוד אמיתי".
גם בגילו המתקדם עילם הינו איש עסוק. "אני כותב מתי שאני יכול", הוא מעיר. "אני משתדל לא לדרוך במקום אחד וער כל הזמן להתפתחויות פוליטיות וטכנולוגיות, שעשויות להשתלב בספריי ולא מסתפק בידע שצברתי בשנותיי בשירות המדינה".
"לכתוב זה קשה", מודה עילם. "מי שלא אוהב את זה, בל ינסה לכתוב מותחן".
התרעות פיקוד העורף