אם שואלים את עלמה זהר, הילדות יוצאת הדופן שלה היא שגרמה לה לכתוב ספר ילדים. “הייתה לי ילדות קצת לא שגרתית בעליל”, היא מספרת.
“ההורים שלי הם אנשים שלא התבגרו. אף פעם בילדות שלי לא ראיתי בן אדם קם בבוקר ויוצא לעבודה. ההורים שלי עבדו בלשחק, בלצייר ולשיר. ככה גדלתי. זה היה בית עשיר, צבעוני ומלא בחיות, מוזיקה, כלי נגינה, ספרים ותקליטים. נפלתי לא רחוק מהעץ בסופו של דבר. אם אתה נכנס היום לבית שלי, הוא לא כזה שונה מהבית שגדלתי בו, בית של אמנות ויצירה. לא נהייתי הייטקיסטית. נראה לי שבסוף הם עשו את העבודה”.
כשהייתה ילדה, הוריה של זהר - הצייר והאמן ישראל זהר ואמה אורנה, שהייתה פסיכואנליטיקאית ומורה לספרות – התגרשו. “ההורים שלי היו די חלוצים בתחום”, היא אומרת. “רק כשהגעתי לחטיבת הביניים ועוד הורים התגרשו – הייתה לי הקלה. הוריי היו חופשיים וליברלים ודי חריגים בנוף, כי למרות שהם התגרשו, הם נשארו חברים טובים ומעולם לא התווכחו”.
"כשהייתי נערה, בוב דילן הגיע לסיבוב הופעות בישראל ונסעתי עם ההורים שלי לכל הופעותיו פה. זכורה לי סצינה מההופעה באצטדיון באר שבע, שבה הם רקדו והשתוללו. ניסיתי לעמוד בצד ושלא ישייכו אותי לשני האנשים האלה שרוקדים כמו משוגעים. היום הייתי מוכנה לתת הכל בשביל לנסוע עם ההורים שלי להופעה של דילן ולרקוד איתם”.
כשהייתה בת 5, אמה נישאה בשנית לפזמונאי, הזמר, המלחין והעיתונאי יענקל’ה רוטבליט. “אני לא זוכרת כל כך את המציאות לפני ההיכרות של אמי עם יענקל’ה, אלא רק דרך סיפורים ששחזרתי ותמונות”, היא אומרת. “זו הייתה המציאות שגדלתי בה: היו לי אבא ואמא, ואבא חורג ואמא חורגת, והמון אחים. היו חלקים עצובים בילדות, אבל גם דברים שמחים ומגניבים. לא גדלנו באווירת דיכאון או בתחושת מסכנות”.
בימים אלה זהר סוגרת מעגל עם ילדותה על ידי הוצאת ספר הילדים “תיבת הצבעים” (דב הוצאה לאור), שאותו יצרה עם אביה המתגורר בלונדון, כשהיא אמונה על כתיבת התוכן ואביה על האיורים. “הספר מדבר על הורות, כשגיבור הספר הוא האבא ולא הילדה”, היא אומרת. “אני מקבלת תגובות מאוד מרגשות. ההורים הם בעצם יותר קהל היעד לספר מאשר הילדים”.
העבודה של השניים, בייחוד בתקופת הקורונה, הייתה בעיקר דרך הזום. “אבא היה כל כך מבסוט מהעניין שהוא ישב וצייר מה שהוא רוצה, עוד לפני שבכלל כתבתי תוכן. בחלק מהמקרים הייתי צריכה להמציא סיפור על פי הציורים שהוא כבר צייר. הוא היה מאוד לא ממושמע (צוחקת)”.
למדתי להתאפר
זהר פרצה לתודעה הציבורית בשנת 2008 עם אלבום הבכורה המצליח “דברי”, שהגיע למעמד פלטינה עם הלהיטים “שיר אהבה אינדיאני”, “אגו טריפ”, “עם הגב” ו”דע”. “התמודדתי עם ההצלחה הזו רע מאוד, הייתי בהלם קרב”, היא נזכרת. “אני לא הבן אדם שהיה מוכן לדבר כזה. לא היה נראה שזה יגיע. לא באתי עם רקע של להקה צבאית או לימודים ברימון, אלא זה פתאום נחת עליי. לא ידעתי אפילו איך להתאפר, הייתי שוקיסטית.
"לקח לי המון זמן להבין מה רוצים ממני. לא נולדתי באולפני טלוויזיה, פתאום ביום אחד הפכתי להיות זמרת השנה. הסצינה הזכורה לי מהתקופה הזו היא שחברות לקחו אותי לסופר־פארם ולימדו אותי להתאפר. אני זוכרת את המוכרת הרוסייה המבוגרת מסתכלת בשוק איך בחורה בת 30 לומדת לשים מסקרה פעם ראשונה בחיים”.
בשנים שחלפו הספיקה להוציא ארבעה אלבומים נוספים (“שלושים ושלוש”, “לחם אהבה”, “פלא” ו”חיים משוגעים”), וכיום היא משקיעה את רוב זמנה ביצירה לילדים. “לא נשאר לי זמן לעולם המבוגרים מרוב שאני עסוקה בעולם הילדים”, היא אומרת. “הצורך ליצור אלבום ילדים (‘פלא’, 2015) נולד כשהייתי אחרי הלידה בבית, וכל מה שרציתי זה ללכת לאולפן ולשיר עם החברים שלי, לדבר עם בני אדם. אז יצרתי אלבום ילדים. לא חשבתי שאהפוך למיכל הקטנה, וזה קרה. עכשיו אני מאוהבת בעולם הזה”.
אחד הקטעים המרגשים בספר החדש הוא קטע שבו הגיבורה משוחחת עם אביה על געגועיה לאמה שאיננה. זהר עצמה איבדה את אמה ב־1998, כשנפטרה ממחלה. “אמא שלי הייתה אישה מאוד מיוחדת”, היא מספרת. “הייתה לה מידה גדולה של חסד. היה אכפת לה מבני אדם. היא אמרה תמיד: ‘אף פעם אל תעבור על פני בן אדם בלי לשאול אם הוא צריך משהו’.
"היא הייתה עוצרת ליד כל אדם מבוגר או חסר בית ושואלת אם הוא צריך משהו. כשיצא האלבום הראשון שלי, היו אנשים שהיו מגיעים להופעות כדי להגיד לי דברים על אמא שלי וכיצד היא הצילה להם את החיים. היא לימדה אותי ש’לא אומרים איכס על בני אדם’. זה דבר שאני נושאת אותו איתי. היא תמיד הייתה בגובה העיניים עם כולם”.
על הקטע המדובר בספר היא אומרת: “זה הדבר שעבדנו עליו הכי הרבה, זה עבר המון גלגולים. בהתחלה אבא צייר את אמא כמו שהייתה במציאות ומחק, צייר ציור נוסף שלה בצעירותה ומחק, ואז הוא צייר אותה כמלאך, וזה הרגיש לנו נכון. בילדות שלי הייתי דומה לאבא שלי פיזית, ועם השנים אני נעשית פחות דומה לו ויותר דומה לה. הוא אומר לי תמיד שהוא רואה את אמא שלי בהבעות, בצחוק ובדיבור”.
ניתן לרכוש את הספר באתר “דב הוצאה לאור".