שישה ימי הקלטה מרוכזים, הכוונה צמודה משחקן מנוסה ובסופו של דבר ספר שלם מוקלט: כך אפשר לסכם את תהליך המעבר של ספרה המצליח של הסופרת והעיתונאית לילך סיגן, "כפיות", הבנוי ממונולוגים ודיאלוגים של שני הגיבורים, מהדפוס לעולם ספרי השמע. במקרה של סיגן, שכותבת במדור הדעות של עיתון זה, גרסת השמע זמינה להאזנה באתר התוכן "עברית". "ככל שידוע לי, זו הפעם הראשונה שמפיקים בארץ ספר שמע בצורה כזו, כלומר, שהוא ממש משוחק. בארצות הברית זה משהו שעושים לא מעט", אומרת סיגן, שהקליטה את הדמות הנשית הגיבורה של ספרה, בעוד השחקן זהר שטראוס הקליט את הדמות הגברית.

"אני מאוד מחוברת למילה הכתובה של פעם ולאחריות על המילים, וככל שאני מתבגרת והעולם הולך למקומות חדשים, אני מרגישה לפעמים שזה בורח לי מבין האצבעות", מוסיפה סיגן. "הכי קשה היה לי בזמן הקורונה לשמוע דיווחים על ירידה בקריאה, על עלייה בהפרעות קשב, על חוסר המסוגלות של אנשים לצלול לתוך ספר כמו שהיה פעם, כאסקפיזם מסוג שאין בזמן צפייה בסדרה או באמצעי צריכת התוכן של היום. כואב לי כי ספרות היא מעמודי התווך של התרבות, כך שחייבים לתת לה מקום של כבוד. מצד אחד צריך לשמר את הקלאסיקה ומצד שני צריך להבין שהעולם השתנה.

אני רואה סביבי הרבה מאוד אנשים ששומעים פודקאסטים. יצא צירוף מקרים קוסמי ש'עברית' השיקו את ערוץ השמע החדש, נדלקנו ועפנו עם זה יחד. התקווה היא שעוד סופרים יעשו את זה וימצאו מודל של שותפות עם שחקן. מהשותפות הזו כולם מרוויחים, והספר מקבל חיים חדשים ונותן אפשרות לאנשים שבאופן אחר לא היו יושבים וקוראים ספר. כדי לשמר את תרבות הספר הכל כך חשובה, מתחברים למילה הכתובה דרך האוזניים".

א.ב. יהושע במהלך הקראת ספרו (צילום: סטוריטל)א.ב. יהושע במהלך הקראת ספרו (צילום: סטוריטל)

משנה מציאות

כיום ענף ספרי השמע בארץ שייך לשתי שחקניות: "אייקאסט ספרים מוקלטים" של חברת סטוריטל (Storytel) ואתר "עברית", הכולל חנות ספרים דיגיטליים, קוליים ומודפסים. על פי דוח הספרייה הלאומית, במהלך 2021 הוקלטו על ידי "אייקאסט" ספרים בעברית, באנגלית וברוסית.

עלייה נרשמה בשיעור הקלטת הספרים למבוגרים, כאשר מבין הספרים המוקלטים - 75% הם ספרים המיועדים לקהל הבוגר; 15% הם לנוער; ו־10% מיועדים לילדים. בכל הקשור לספרי מבוגרים, יצירותיהם של 122 סופרים שונים עלו כספרי שמע בשנה שחלפה: 61% מתוכם הם ספרים חדשים שפורסמו גם בדפוס במהלך שנת 2021, והשאר הם ספרים ישנים יותר שעלו בשנה שחלפה לפורמט האודיו. בסך הכל 37 הוצאות לאור העלו את ספריהן כספרי שמע.

מיעוט השחקנים בזירת הספר הקולי בעברית, לדברי גיא בן נון, מנכ"ל "עברית", נובע מעלויות אדירות אל מול שוק קוראי עברית קטן. "עלות ייצור ספר קולי מגיעה בקלות ל־5,000 שקלים", הוא אומר. "את התקבולים בגובה שקלים בודדים לספר חולקים עם המוציא לאור, והחזר ההשקעה ארוך מאוד", הוא אומר.

חלק מהקלטות ספרי המקור בפלטפורמה של סטוריטל מלוות בליווי מוזיקלי של שחקנים־קריינים, כמו למשל "קרחון" מאת קמילה לקברג ואלכסנדר קארים בקולם של ריקי בליך וניר שאולוף. בסטורי טל אפשר גם למצוא, בין היתר, את "רגע נצח", ספרו החדש של שאנן סטריט בקולו, מאיר שלו עם ספרו "אל תספר לאחיך" בקולו של זהר סדן, והספר "שלושה ימים וילד" שהוקלט במלואו בקולו של א"ב יהושע וזמין להאזנה. במקביל, Storytel Original, תוכנית ההוצאה לאור של סטוריטל לתוכן מקורי, מציעה סיפורים שנכתבו והוקלטו במיוחד עבור הפלטפורמה, ומעולם לא פורסמו בעבר.

גיא בן נון  (צילום: שי קדם)גיא בן נון (צילום: שי קדם)

גם ב"עברית", לצד קריינים וקרייניות מקצועיים שמקליטים קלאסיקות ויצירות חדשות, יש גם סופרות וסופרים שמקליטים את ספריהם, בהם ליהיא לפיד ("זרות"), אלוף במיל' אליעזר שקדי ("למה מי זה מייקל?!"), דרור משעני ("אמונה"), נילי עוז ("עמוס שלי") ועוד. במסגרת המיזם החדש "סינגלים", מוגשים סיפורים קצרים ושירים המוקראים על ידי הסופרים והמשוררים שכתבו אותם בחמישה שקלים בלבד. בין המקליטים: נעה ידלין, אשכול נבו, רוני סומק, שפרה קורנפלד, נורית גרץ ואיילת גונדר־גושן. התשלום על הסינגלים, אומרים ב"עברית", עובר ליוצרים.

"יש ספר דיגיטלי לקריאה ויש ספר דיגיטלי להאזנה, ולקבל את שניהם באפליקציה אחת זה משנה מציאות", אומר מוטי ליפמן, מנהל הפעילות של חברת סטוריטל בישראל ומייסד icast, מחלוצות ספרי האודיו בישראל. "אנחנו רואים צמיחה גדולה מאוד בשימוש בספרים מוקלטים ובשעות הצריכה של המשתמשים שלנו, וזה בעיקר בגלל שאנחנו לא קובעים להם באיזה פורמט לצרוך את התכנים – מוקלט או דיגיטלי.

"הגמישות בנגישות לקריאה והאזנה עם אפשרות לעבור בלחיצת כפתור מקריאה להאזנה ובחזרה, כשהמערכת מזהה בדיוק את הנקודה שבה עצרת, מגדילה מאוד את המעורבות של המנויים שלנו באפליקציה. בזכות החידוש הזה הרבה קוראים של ספרים דיגיטליים התחילו להתנסות בהאזנה של ספרים מוקלטים, והמשמעות היא שכל אחד יכול לבחור את הפורמט המתאים לו בזמן ובמקום המתאימים לו וכך ליהנות מיותר זמן קריאה. שירות אחד נותן להם מענה על כל הצרכים האלה.

"זה הרבה יותר הגיוני ונוח. מגמה נוספת שמתפתחת כאן היא שבדומה לשירותי המנויים בעולם, כמו נטפליקס לווידיאו וספוטיפיי למוזיקה, גם צרכני הספרים יכולים לקבל במחיר חבילה את כל התכנים שמעניינים אותם ללא הגבלה. במקום לשלם על ספר בודד, הם יכולים לרכוש מינוי חודשי ולקבל את כל הספרייה. המנויים שלנו מרגישים חופשיים להתנסות ולהאזין לספרים שלא בהכרח היו קונים אותם אם היו צריכים לבחור רק ספר אחד. הם מאזינים וקוראים יותר ונשארים צרכנים קבועים של ספרים, חודש אחר חודש. מבחינת המאזינים, החידוש הגדול הוא שאם הם מתחילים ספר ולא מתחברים אליו, הם מיד יכולים לעבור לספר הבא". 

בעוד שהשוק הבינלאומי של הספרים המוקלטים כבר מבוסס ומראה נתוני האזנות גבוהים ומעורבות של גורמים רבים בתעשיית הספרים, בישראל התחום עדיין בהתהוות. "עד לפריצה המחודשת של הפודקאסטים הייתה לנו חשיפה טובה", אומר ליפמן.

"מאז שעולם הפודקאסטים גדל, במקביל לכניסה של ספוטיפיי לישראל, הרבה יותר אנשים נחשפו לספרים המוקלטים כאשר החלו לשלב האזנה לתכנים בפעולות היומיומיות שלהם כמו נסיעה ברכב, המתנה בתורים, במהלך אימוני כושר או ביצוע מטלות בבית ועוד. בחו"ל המו"לים כבר זיהו את הפוטנציאל האדיר, מקליטים את הכותרים שלהם בעצמם ומפיצים בכל פלטפורמה אפשרית, וכך רואים צמיחה גדולה גם במספר הספרים שמוקלטים מדי שנה, וגם בהכנסות למו"לים מספרים מוקלטים הודות למודל המנויים".

מוטי ליפמן (צילום: דור דוד)מוטי ליפמן (צילום: דור דוד)

ליפמן מאמין שהאזנה לספרים מוקלטים היא, בין היתר, גשר לעולם הספרות עבור ילדים ומבוגרים שמתמודדים עם לקויות למידה וקשיי קריאה, אבל לא רק: "כל מי שמוצאים את עצמם מתקשים לקרוא, בגלל לקות כלשהי, חוסר זמן או סתם חוסר חשק, יכולים להישאר במעגל הקריאה בזכות ההאזנה לספרים המוקלטים. בנוסף אנחנו רואים את הערך העצום של האזנה לספרים בשיפור הבנת הנקרא, הרחבת אוצר המילים והגברת המוטיבציה לקרוא בכל גיל ובגילים הצעירים בפרט.

"אם עד הקורונה נהגנו להתבסס על כך שאנשים נוהגים להקשיב לספרים דווקא כשהם מחוץ לבית, כשכולם הסתגרו בבתים ראינו גידול מדהים בשעות ההאזנה וגילינו שהאזנה לספרים מוקלטים גם עוזרת להפיג דכדוך ובדידות, ושאנשים מקשיבים במהלך כל שעות היום, בין שבזמן ביצוע מטלות בבית ובין שלפני השינה כשהעיניים עייפות מדי בשביל לקרוא". 

מלחמה של הרגלים

בן נון רואה בתחום מהפכה. "'עברית' צומחת משנה לשנה עם יותר מ־600 אלף לקוחות רשומים", הוא אומר. "בשנתיים האחרונות, כתוצאה מהסגרים והבידודים, הישיבה בבית והצורך בתוכן נגיש, רבבות התנסו בקריאה דיגיטלית. מרביתם נשארו. המגמה הזו צומחת, ואנחנו רואים יותר ויותר לקוחות שמדווחים על חוויית שימוש נהדרת באפליקציה, של קבלת מידע רב על הספר הבא שהם רוצים לקרוא, תוך רכישה מהירה ולרוב המשתלמת ביותר.

"אם ספר מודפס עולה בממוצע 60 שקלים אחרי מבצעים, הרי שמחיר קטלוגי של ספר דיגיטלי יהיה 37־44 שקלים, ובימי מבצעי חודש הספר, ספר דיגיטלי עולה באתר 28 שקלים. מהירות, זמינות ונגישות הן הפרמטרים העיקריים שגורמים למתנסים בספרות הדיגיטלית להישאר. כלומר מענה מיידי לתשוקה לקרוא ספר מסוים במחיר שאין לו תחרות, וחיסכון ברכישה. המלחמה היא כמובן מלחמה של הרגלים, אבל נראה שהפורמטים הדיגיטליים יותר ויותר מעניינים את הקורא. אנחנו מאמינים שהפורמטים הדיגיטליים ימשיכו להביא קהל קוראים חדש שעד היום בחר לא לצרוך ספרים, וזו בשורה משמחת לעם הספר".