"מת באטיות, מי שלא זז ממקומו, מי שלא מתעניין/ מת באטיות, מי שפוגע בכבודו העצמי, מי שלא נותן שיעזרו לו/ מת באטיות"; מילים אלו של המשורר הצ’יליאני פבלו נרודה, חתן פרס נובל לספרות, חותמות את ספרו החדש של הצלם נתן כספי “שבעים שמונים תשעים (70 80 90)" (הוצאת ניב), שיצא בימים אלה לחנויות ומתעד גברים ונשים, בני למעלה מ־70, שמצאו לאחר יציאתם לפנסיה עיסוק שממלא את חייהם בתוכן. התיעוד נעשה דרך צילומי פורטרט ייחודיים שצילם כספי וראיונות של שכניו וחבריו, אתי ואוריאל ישיב, עם 30 המצולמים בספר.
“המסר החשוב של הספר הוא שכל אדם, בכל גיל, יכול למצוא עיסוק משמעותי, וזה יכול להוסיף חיוניות רבה לחייו בשנים שאחרי פרישתו מהעבודה", אומר כספי. “בחרתי לצלם לספר, לאחר תחקיר מעמיק, אנשים מכל רחבי הארץ ומכל האוכלוסיות בארץ - ערבים, דרוזים, יהודים, דתיים, חילונים וחרדים. הסיפור והצילום ביחד נותנים את האישיות המלאה של האנשים המופיעים בספר ומעבירים את המסר בצורה החזקה ביותר".
כספי, 79, שימש במשך שנים רבות מפיק, במאי, כתב ומנהל המחלקה הדוקומנטרית של רשות השידור, עד שפרש בשנת 2002 בגיל 59. “עברתי לשוק הפרטי ועבדתי תקופה מסוימת בחברת הפקה קנדית, ובהמשך הפקתי סרטים", הוא מספר. “כמו כן לימדתי טלוויזיה במכללה למנהל ובאוניברסיטה הפתוחה. בשנת 2010 נתקלתי באוניברסיטה הפתוחה בקורס צילום סטילס קצר, זה סקרן אותי והתאהבתי בזה".
אחת הדמויות בספרו של כספי היא של קרול הספלד, בן 93, שעד היום משמש מנהל עבודה באתר בנייה בנמל תעופה בן־גוריון. “הסיבה שהוא עובד עד גיל כזה היא בעיקר כלכלית, הוא לא יכול להרשות לעצמו להפסיק לעבוד", אומר כספי. “כשהייתי אצלו, הגיע הבוס שלו שאמר שהוא לא יחליף אותו בעד שום הון שבעולם עם המקצועיות שלו. הוא ממשיך לעבוד בצורה מלאה ולא היה חולה מימיו".
התרעות פיקוד העורף