כל ניסיון לפסוח על תחנה מתחנות חייו של ביאליק ומהצד השני לעבור בין כולן - יהיה בגדר החמצה. תיאור חיים דורש זהירות וצניעות. זוהי המסקנה שלו עצמו, כפי שכתב אל יוסף קלוזנר בשנת 1903: “הרוצה לעמוד על אופיו של איש מתוך ביוגרפיה שלו - צריך להסתכל בחדרי חדריו של נשמת אותו האיש ולדעת את כל מאורעות חייו בלי יוצא מן הכלל, ולא ידיעה חיצונית, אלא ידיעה פנימית. מאורע קטן וקל לכאורה - פעמים שהוא חשוב יותר לעניין זה מכמה מאורעות גדולים". כי התחנות הן האירועים, והאירועים הם הכתבים, והכתבים הם המעשה שעל הקרקע, ואין גיל מוקדם מדי למעשה או לטעת את זרעיו.