ב־70 שנות קיומה, האקדמיה ללשון עברית, שהוקמה על בסיס ועד הלשון העברית שייסד אליעזר בן יהודה, ביססה את מעמדה כמוסד העליון למדע הלשון העברית והכניסה ללקסיקון הישראלי מילים רבות, שחלקן הוצעו על ידי הציבור הרחב. מדי יום מקבלת האקדמיה עשרות הצעות מהציבור, חלקן מאנשים שדרך קבע מציעים לה חידושי לשון, שמתקבלים ומצליחים להיטמע בשפה.
אחד מהם הוא ראובן וימר (85), פרסומאי, סופר ומתרגם, שבמשך השנים הגה לא מעט סיסמאות פרסום מוכרות כמו “טוב לי עם עלית" וכן הצליח להחדיר לאקדמיה מילים שכולנו מכירים כמו “כספומט", “פלאפון", “מקוון", “ידוען" ו"הכי הכי". מדי יום מפרסם וימר בעמוד הפייסבוק שלו את הצעותיו למילים חדשות.
“כאשר אני שומע מילה, בין שבספרדית ובין שבאנגלית, היא מופיעה לי בראש קודם כל בהקשר שלה בעברית", הוא מספר מביתו בניו יורק. “כך הזיכרון שלי מצרף מילים לפי המנגינות, ונוצרות לי מילים חדשות. למשל, את המילה ‘כספומט’ המצאתי בשנות ה־60. לפני כן היה ‘בנקומט’ של בנק הפועלים, ואני הכנסתי את המילה ‘כספומט’ עבור פרסומת משותפת שעשיתי לבנק דיסקונט ובנק לאומי.
זה היה שם שנולד בפשטות, והאקדמיה אימצה את זה. מי שכעס היה יעקב לוינסון, מנהל בנק הפועלים, שטען שהרסתי לו את המותג. גם את המילה ‘מקוון’ האקדמיה אימצה בשמחה. הגעתי למילה הזו מהמילה ‘און ליין’ באנגלית. הרי מה זה ‘און ליין’? על הקו. כך נולד לי הרעיון ל’מקוון’. זה בא לי בטבעיות".
ד"ר אלישע פרוינד (74), אורתופד במקצועו, אחראי בין השאר להחדרת המילה “גלגינוע" (קורקינט חשמלי) לשפה העברית. כמו כן, באמתחתו שלל מילים הממתינות לאישור האקדמיה. “שנים רבות אני מתעניין בשפה העברית כתחביב", מספר פרוינד. “התעמקתי בכך יותר כשהתחלתי לשדר קטעים בפינתה של רות אלמגור־רמון ברשת ב’ דאז – ‘רגע של עברית’.
במהלך התקופה הזו אספתי מספר קטעים שאת חלקם שידרתי. החלטתי לקבץ אותם בספר ‘לגופן של מילים’. אני מכבד את עבודת הקודש שהאקדמיה עושה. עד 2020 המילה ‘נזלת’ הופיעה כמקבילה ל’מחלת התקררות’, כשבעצם הנזלת היא תסמין, ולא מחלה, ויכולה להיות גם כתוצאה מאלרגיה, בכי או דברים אחרים. אז הצעתי לקרוא לנזלת ‘צננת’ על משקל המחלות, כמו שהצעתי את המילה ‘נמלת’ במקום המילה ‘נמלול’. גם שם יש אי־דיוק מסוים מבחינה רפואית".
לפעמים אני גם שולח שאילתה לאקדמיה להתייעצות על המילה. האקדמיה שמרנית וקשה מאוד להכניס אליה מילים מכל מיני סיבות, אבל זה מקובל. אם ההסבר של האקדמיה מניח את הדעת, אז אני מקבל את זה ומניח לזה. פעם הצעתי לאקדמיה את המילה ‘תסמיל’ ללוגו שיש על חולצות, אז אמרו לי שזו מילה טובה מדי מכדי לבזבז אותה על המשמעות הזו ושישמרו אותה למשמעות אחרת. אז אני ממתין".
“למשל, המילה ‘מטמנה’, שפירושה אתר קבורה של פסולת מוצקה, נולדה כחלק מעבודתי כמנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה. רציתי למתג את הנושא כי אני בא מעולם של תקשורת שיווקית. חשבתי שנכון למצוא מילה עברית הולמת למילה האנגלית ‘Landfil’, ובתרגום עברי, המילה לביטוי הזה הייתה ארוכה מאוד. חשבתי ש’מטמנה’ זה שם קונספטואלי קליט".
מילה נוספת שניסה פלג להחדיר לשפה היא “מִשלמה", קרי מערכת חדשה. “כשרון חולדאי, ראש עיריית תל אביב, פנה אליי ואמר לי שהוא רוצה לשקם את יפו, ניסיתי ליצור מסגרת ארגונית גדולה חדשה שתפעל לשיקום חברתי ומבני של יפו", הוא מספר. “ניסיתי למתג את ההגדרה של זה בשם ‘המשלמה ביפו’. המילה הזו מעבירה מסר של מערכת חדשה והיא משחק מילים בין ‘שלם’ ו’משול’. עוד מילה שניסיתי להחדיר לשפה היא ‘פנקנות’ – תרגום למושג השיווקי Retailtainment. הרעיון הוא שאתה מייצר כיף ופינוק במהלך של קנייה".
לדבריו, יש מילים שהמציא והאקדמיה לא קיבלה, למשל החלופה העברית ל־GIF המוכר מהרשתות החברתיות. “הצעתי לאקדמיה לקרוא לזה ‘סרטיט’ כי זה סוג של סרטון, ועל בסיס המילה ‘סמליל’ (לוגו)", הוא מתאר. “בנוסף, ה־GIF הוא אימוג’י רוטט, ומכאן המילה ‘סרטיט’. שלחתי את ההצעה לאקדמיה, ואמרו לי שכרגע אין ועדה בתחום, והם לא רואים צורך לאמץ בשלב הזה מילה עברית ל־GIF".
גם עו"ד אלי וילנר, המגדיר עצמו כחובב מושבע של שפות ובראשן השפה העברית, מקפיד לשלוח באופן קבוע מילים לאקדמיה. “יש לא מעט מילים שהצעתי וממתינות לוועדות, אבל אישרו לי כמה עשרות מילים", מציין וילנר. לדבריו, הוא החל לשלוח לאקדמיה חידושי מילים לפני 20 שנה. “הכניסה של הלועזית לשפה העברית הייתה בלתי נסבלת עבורי", הוא טוען.
“כשראיתי שהשפה נהרסת על ידי מילים לועזיות, יש חלופות עבריות שאנשים לא משתמשים בהן, ובנוסף יש שיבושי לשון וטעויות לשון - זה עצבן אותי מאוד. לא הבנתי למה משתמשים במבנים דקדוקיים מהשפה האנגלית שלא מתאימים לשפה העברית. זה נמאס לי אז התחלתי לשלוח לאקדמיה הצעות. אני מעברת כמעט כל מה שזז. לפעמים אני שולח לאקדמיה שלוש־ארבע הצעות ביום ולפעמים ארבע הצעות בחודש, זה תלוי בזמן שיש לי".
“פעם המזכירה המדעית של האקדמיה אמרה לי שאני ממש מילונאי לאחר שאמרתי לה שאני קורא מילונים בלילה להנאתי", מספר וילנר. “היא אמרה לי: ‘אתה לא צריך לקרוא מילון, אתה יכול לכתוב את המילון’. ככל שחולפות השנים, אני יותר ויותר בזה. המשפחה והחברים יודעים על התשוקה הזו שלי, אבל אני לא מבליט את זה יותר מדי".
התרעות פיקוד העורף