התחום העיקרי שפרופ’ יוסי יונה משקיע בו בימים אלה את מרצו הוא אומנות ויצירה. במרכז “היורש”, הרומן השלישי פרי עטו שרואה אור (בהוצאת פרדס), ניצב דניאל בית הלחמי, סטודנט לספרות אמריקאית בשנות ה־30 לחייו, שמתבשר שאחיו הבכור נהרג בתאונת דרכים. האירוע הטרגי גוזר על דניאל לחיות ביתר שאת בצלו של אחיו, שהיה הבן המועדף על אביו.
“זה רומן שהגיבור שלו מתמודד עם נסיבות חייו, ועד כמה הוא יכול לברוח מהנסיבות הללו, עד כמה הוא יכול לאתגר אותן ולפלס לעצמו דרך חיים שונה מזו שלכאורה הגורל מייעד לו”, אומר יונה על הספר החדש, שיושק ב־13 ביוני בתיאטרון יפו.
“דניאל נוטש את לימודי האקדמיה כדי להיכנס לנעליו של אחיו ולנהל את העסק המשפחתי. זה לא המקצוע שהוא נועד לו, אבל יש לו הרצון להוכיח לאביו שהוא גם איש מוכשר שיכול לעשות זאת. פה מתחיל תהליך של השחתה פנימית שהספר מתעד, תהליך של נפילה פנימית. הוא מצליח מבחינה מקצועית, אבל משלם מחיר של השחתת הנפש. הוא מגלה את הצד האפל של העולם הזה, בא בדיאלוג איתו, אולי מנסה להתנגד לו, אבל בסופו של דבר הוא מתמסר לו, גם אם נגד רצונו".
"הספר עוסק במסע אישי, מסע פנימי של אדם שמחפש משמעות לחייו, אדם שחש ניכור וריחוק. זו תחושה רווחת אצל כל אחד מאיתנו היום. הספר מתאר תהליך שעובר אדם שמנסה להתמודד עם נסיבות החיים שלו ומנסה למצוא לעצמו נתיב עצמאי שבו הוא יכול לומר שהוא האדון של גורלו ושל עצמו”.
התחפרות הדדית
יונה (70) נחשב אחד הפעילים הבולטים בישראל בנושא זכויות אדם. מעבר להיותו פרופסור באוניברסיטת בן־גוריון, הוא כיהן כחבר כנסת מטעם מפלגת העבודה בשנים 2015 עד 2019. כמו כן, הוא ממייסדי הקשת הדמוקרטית המזרחית ונמנה בעבר עם ראשי יוזמת ז’נווה.
“אני היום בפאזה אחרת לגמרי כאיזושהי העדפה אישית קוגניטיבית של לקיחת צעד אחורה מהפעילות הציבורית הפוליטית הישירה והתמקדות בעולם של ספרות ואומנות”, הוא אומר. “בטווח הארוך ניתן לחשוב על התחום של אומנות כמשהו שיכול לגשר ולהנגיש, בעוד האמירות הפוליטיות הקיצוניות, לכאן או לכאן, לא שם. דרך עולם האומנות אנשים יכולים להתחבר ולהשאיר את הסכסוכים הפוליטיים בחוץ. בשלב הזה של חיי אני רואה את עצמי רק בתחום הזה”.
"אני חושב שבסוף צריך יהיה להגיע לאיזושהי פשרה. גם אלו שמתנגדים להפיכה החוקתית יודעים ששינויים במערכת המשפט צריכים להיעשות. אתה לא יכול לקדש את המצב כפי שהוא. מצד שני, תומכי המהפכה החוקתית הולכים יותר מדי רחוק בעיניי, ואתה מקווה שבסופו של דבר יהיה מקום שבו יגיעו לעמק השווה. אני לא מתמחה בזה ברמה האישית ולחלוטין לא מעורב. כל מרצי וזמני מוקדשים עתה לתחום של תרבות, אומנות וספרות. אני לא רוצה לעסוק בפוליטיקה ולא רוצה להביע עמדות פוליטיות כאלה. דווקא מזה אני נסוג ולא במקום שרוצה לייעץ לאף אחד בנושא פוליטי”.
התרעות פיקוד העורף