מאז ה־7 באוקטובר פעילה קרן קובי מנדל, החורתת על דגלה להיות בית לשכול הישראלי על כל סוגיו זה למעלה מ־20 שנה, מסביב לשעון בניסיון לסייע לכמה שיותר משפחות שכולות (הורים, ילדים, אחים) שהצטרפו לאחרונה למעגל השכול להתמודד ולעבד את האובדן הקשה מנשוא בשלל דרכים: טיולים, מפגשים, קדרות, קונדיטוריה, פסיכודרמה וימי פינוק. אחת היוזמות החדשות שהקרן יזמה היא סדנת כתיבה בוואטסאפ שמיועדת לאמהות שכולות ממלחמת “חרבות ברזל" באמצעות כלים ותרגילים מעולם הביבליותרפיה בהנחיית הביבליותרפיסטית המוסמכת רחלי פומרנץ.
“זו פעם ראשונה שעושים פיילוט כזה לקבוצת כתיבה בוואטסאפ, והמחשבה הייתה לתת לאמהות מרחב משלהן עם נשים שחוות אותו הדבר כי זה הכי חזק ותרפויטי", אומרת פומרנץ. “זה נותן מענה לזה שהאם השכולה יכולה להשחיל את זה לתוך החיים גם אם אין לה כוח לצאת מהבית. לפעמים אמהות כותבות ולפעמים לא כותבות אבל הן לא יוצאות מהקבוצה, הן קוראות אחת את השנייה גם אם לא תמיד כותבות בקבוצה ויש חשיבות למרחב הזה".
“זוכרת את התחושה"
מי שיזמה את הסדנה היא מנכ"לית הקרן, אליענה ברנר (מנדל), שבגיל 10 שכלה את אחיה יעקב (קובי) מנדל בן ה־13 אשר נסקל למוות יחד עם חברו יוסף איש רן בזמן שטיילו בנחל תקוע הסמוך לביתם בשנת 2002. “הרצח של אחי ושל חברו יוסף נחשב לאחד האירועים המזעזעים ביותר בתולדות המדינה, וההורים שלי, שייסדו את הקרן כדי לסייע למשפחות שחוות שכול להתמודד, דאגו גם בהרצאות ברחבי העולם להפיץ את סיפורו של קובי כדי שכולם ידעו מה קרה", היא אומרת. “אבל אז פתאום הגיע ה־7 באוקטובר והמקרה הזה הוא אפילו לא בין אלף המקרים הכי מזעזעים. זה אירוע שלא רק מחזיר אחורה אלא אני יודעת בדיוק מה שהם עוברים, זוכרת היטב את התחושה הזו ויכולה ממש להרגיש מה שהמשפחות השכולות עוברות ומזה גם מגיע הכאב שלי, שאני יודעת מה זו השנה הראשונה ומה זו התקופה הזו בשבילן. זה כאב שרק אם חווית אותו אתה יכול לדמיין וגם אחרי שחווית אותו אתה לא יכול להרגיש באמת, אבל ב־7 באוקטובר אני יודעת שכל עם ישראל הרגיש את הכאב הזה באמת".
“להתמודד עם הפצע"
אחת המשתתפות בסדנה היא יהודית ניצן, אמו של סמ"ר גלעד נחמיה ניצן (21) ז"ל, לוחם בסיירת גבעתי שנפל בקרב בצפון רצועת עזה ב־3 בנובמבר 2023. “אחרי ה־30 יצרו איתי קשר מקרן מנדל כדי לבדוק איפה ואיך הם יכולים לעזור ואז הם סיפרו על סדנת הכתיבה הזו בוואטסאפ", היא מספרת.
“אני מאוד אוהבת לכתוב אבל לצערי אני לא עושה את זה הרבה למרות שיש לי רצון כזה, אז נרשמתי כי חשבתי שזה יכול לעזור לי, הרגשתי שיש לי פה איזושהי הזדמנות לבטא ולשחרר קצת רגשות, להקל על עצמי. היתרון הגדול הוא שזו סדנה מקוונת כי אחרי שהעולם מתהפך עליך אתה כל כך עסוק בלנסות לבנות את החיים מחדש וכל כך הרבה אנרגיות מתבזבזות על המון טכניקה, ואני לא מדברת עוד על האנרגיות הגדולות המושקעות בהתמודדות הרגשית. אנחנו גרים בשילה ולנסוע לנקודת מפגש לצורך סדנת כתיבה כשיש עוד הרבה דברים בבית זה בלתי אפשרי, ולכן הוואטסאפ זו פלטפורמה שמאוד מתאימה לי, בייחוד כשזה לא מצריך התחייבות טכנית גדולה מאוד".
התרעות פיקוד העורף