המשורר הצרפתי גיום אפולינר היה נער צעיר כשיד אלוהים נגעה בו. הוא כתב ומאוחר יותר פרסם קובץ שירים מרהיב ופואטי בשפה הצרפתית. אפולינר הלך לעולמו בגיל צעיר אחרי שהפך למשורר צרפתי קאנוני שהשאיר חותם על הספרות הצרפתית עד היום.
קמה ורדי טהרלב, בת 35, פרסמה עתה את ספר הביכורים שלה, והיא נמצאת פה כדי להישאר.
"שמרי נפשך" הוא הוכחה לכך שמוזה היא עניין לעשירים בעוד שעבודה קשה, רגישה וקפדנית היא הדרך לכתוב ספר משובח. ורדי טהרלב, שעד כה כתבה מוזיקה, ניגנה ושרה, הפכה עם פרסום ספר הביכורים שלה לכותבת מהשורה הראשונה בספרות הישראלית.
"שמרי נפשך" מתאר בשלושה חלקים את סיפור הכרותן וחברותן של תמר, ישראלית שמתגוררת בצפון הארץ והולי, בריטית שמגיעה לישראל כדי לחפש את אביה העלום. לשתיהן יש אב שאינו נוכח. זה של תמר מת וזה של הולי מעולם לא היה קיים. שתיהן בודדות. שתיהן נמצאות במצב של אובדן, של תהייה, תלויות באוויר, בחלל ששייך רק להן, של מקום ושל זמן וייתכן שעל בסיס שותפות הגורל הנדירה הזאת הן מתחברות.
מערכת היחסים ביניהן סדורה ומוגדרת: הולי מובילה, מזיזה, מחליטה, מדברת בבליל מילים ותנועות בלתי פוסקות, בעוד שתמר מקשיבה, מובלת, מקבלת ומגשימה את כל רצונותיה של הולי. הן מתיישבות על גדות נהר הבניאס, חוטפות טליה מתוקה מעדר כבשים ומגדלות אותה בשם "שיפסי" ונפש האחת נקשרת בזו של האחרת.
כבר בחלקו הראשון של הספר מגדירה ורדי טהרלב את דמותה ותפקידה של כל אחת מהדמויות במערכת היחסים החברית והמיוחדת הזאת והיא עושה זאת כבמטה קסם. למעשה, הספר הזה הוא בית ספר לכתיבה, משום שסך המילים שמודפסות בו, שוות הרבה יותר רגש מהמשמעות הראשונית שלהן.
ורדי טהרלב מציבה את המילים אחת לצד השניה, כך שעולמן של הדמויות, כמו נימי נפשן, גורם לקוראת לפחד פחד שלממש מלעבור לחלק השני של הספר. המתנתי כמה ימים אחרי שסיימתי את הקריאה בחלק הראשון מחמת פחד על מה שעומדות הדמויות לעבור וגם כדי לא לסיים את הספר.
החלקים השני והשלישי של "שמרי נפשך" מתרחשים באנגליה, במגרש המשחקים של הולי. במקום טליה מתוקה נכנס לעלילה גור כלבים חמוד, שממלא את מקום הילד בחברות של השתיים.
באנגליה, תמר והולי מתבגרות ביחד תוך כדי כניסה לסבך של אירועים אסורים ומסוכנים שמעוררים רגשות קיצוניים, ועוברות שינוי תוך כדי תהליך תפור לעילא.
ורדי טהרלב היא כותבת מוכשרת, אחת שמבטיחה הבטחות לקורא תוך כדי כתיבה ואף מקיימת אותן. הספר שלה נשאר אצלי ימים רבים אחרי הקריאה בראש ובלב.