ובמילים נוספות, אולי לא מדובר במהומה (קטנה) על לא מאומה, ובכל זאת הטקסט של וולף (שמגובה בצילומים של לונדון המופצצת בימי הבליץ, ובשני מאמרים נלווים מאת עורכת הספר, שרי אהרוני, וחוקרת התרבות עמל זיו, כי עד כדי כך קצרה יריעתו, שנולד הצורך למלא עוד עמודים) אינו משמעותי במיוחד ואינו משאיר חותם ניכר.