הסופר ההונגרי לאסלו קרסנהורקאי הוא הזוכה בפרס נובל לספרות

קרסנהורקאי בן ה-71 נולד בעיירה ג'ולה שבדרום-מזרח הונגריה. הוא פרץ לתודעה הספרותית עם רומן הביכורים שלו "טנגו השטן" (Sátántangó, 1985), יצירה שהפכה לסנסציה בהונגריה וזכתה לעיבוד קולנועי מקורי בידי הבמאי בלה טאר. הספר מתאר קבוצת תושבים ענייה בחווה קולקטיבית נטושה בהונגריה ערב נפילת הקומוניזם, כשהם ממתינים לגאולה או לחורבן, מוטיב המודגש במוטו של קפקא הפותח את הספר. המבקרת האמריקאית סוזן סונטאג כינתה אותו "אמן האפוקליפסה של הספרות העכשווית" לאחר שקראה את ספרו השני "מלנכוליה של התנגדות" מ-1989, פנטזיית אימה קדחתנית המתרחשת בעיירה הונגרית קטנה ובוחנת את המאבק האכזרי בין סדר לאנרכיה.

בהמשך דרכו הספרותית, הרחיב קרסנהורקאי את מבטו מעבר לגבולות הונגריה. בספרו "מלחמה ומלחמה" (1999), הוא מתאר את מסעו של ארכיונאי מבודפשט לניו יורק בניסיון לחשוף לעולם אפוס עתיק. עבודותיו המאוחרות יותר משקפות השפעה עמוקה ממסעותיו למזרח, לסין וליפן, שבאו לידי ביטוי בטון מתבונן ומדויק יותר. כך למשל, ספרו "הר מצפון, אגם מדרום, דרכים ממערב, נהר ממזרח" (2003) הוא סיפור מסתורי המתרחש בדרום-מזרח קיוטו.

אחד משיאי יצירתו, לפי ועדת הפרס, הוא "סאיוּבּוּ הייתה שם למטה" (2008), קובץ של שבעה-עשר סיפורים המסודרים ברצף פיבונאצ'י, העוסקים בתפקידם של היופי והיצירה האמנותית. הספר בוחן את מיתוס סאיוּבּוּ היפני, שעל פי האגדה מגינה על גן המניב פרי אלמוות, ומוביל את הקורא דרך "דלתות צדדיות" אל מעשה הבריאה הבלתי מוסבר. גם בספרו "הרשט 07769: רומן" (2021), ממשיך קרסנהורקאי לחקור אנרכיה חברתית, אלימות ויופי, הפעם בעיירה גרמנית בת זמננו, כשהוא מציג גיבור תמים ברוח דוסטוייבסקי.