על פי הכתוב, שרעבי מתאר בפירוט מצמרר את קורותיו, החל מרגע הפשיטה עם שחר, שבה הופרד מאשתו ובנותיו, ועד לחוויה המייסרת של החיים במנהרות התת-קרקעיות שמתחת לעזה. הוא חושף את המציאות היומיומית הקשה, שכללה התמודדות עם רעב, פחד וחוסר ודאות.
בתוך התופת, הוא כותב, נוצרו קשרי חברות עם כמה מהחטופים האחרים. יחד הם הגו תוכנית הישרדות כדי להתקיים מהמעט שניתן להם. שרעבי מפרט כיצד נאלצו לחלוק "סינייה אחת בינינו לארוחה: מגש עם מעט אורז, בשר או פול... ופיתה וחצי כדי לאסוף מהמגש".
לאחר 491 ימים בשבי, עסקה שהושגה במשא ומתן הובילה לחירותו. אולם, שרעבי יצא לעולם שהתנפץ עבורו לנצח. עם שחרורו, הוא התבשר כי משפחתו נרצחה במתקפה. "ספרו מציע נקודת מבט ייחודית על אחד הסכסוכים השנויים ביותר במחלוקת בהיסטוריה המודרנית", מסכם העיתונאי מילטון קיין.
התרעות פיקוד העורף