שכול וכישלון וזומבים: אמיר חרש הוא הזוכה בפרס ספיר לשנת 2025

אמיר חרש זכה בפרס ספיר לשנת 2025על ספרו "שכול וכשלון וזומבים". הזוכה בפרס "ספר הביכורים" של פרס ספיר לספרות של מפעל הפיס לשנת 2025 היא רוני פרצ'ק על ספרה "סיטארה"

ג'וש ארונסון צילום: באדיבות המצולם
אמיר חרש
אמיר חרש | צילום: רוני כספי
2
גלריה

הזוכה ב"פרס ספיר לספרות של מפעל הפיס לשנת 2025" יקבל מענק בסך 180 אלף שקלים וספרו יתורגם וייצא לאור בשפה הערבית ובשפה זרה נוספת, על פי בחירתו. בנוסף, ירכוש מפעל הפיס מהדורה בת 500 ספרים מספרי חמשת הסופרים שנבחרו במסגרת "הרשימה הקצרה" ובמסגרת "ספר הביכורים", ויעניק אותם כמתנה לספריות ציבוריות ברחבי הארץ. הזוכה במסלול "פרס הביכורים" תקבל פרס כספי בסך 75 אלף שקלים.


ד"ר רות קלדרון על הזוכים בפרס ספיר 2025 | צילום: באדיבות מפעל הפיס
מימין: רוני פרצ'ק, בני דרייפוס, רות קלדרון, איציק לארי, אמיר חרש
מימין: רוני פרצ'ק, בני דרייפוס, רות קלדרון, איציק לארי, אמיר חרש | צילום: סיון פרג'

הועדה ונימוקי הבחירה

שכול וכשלון וזומבים מאת אמיר חרש מחזיר לחיים את הרומן הארץ-ישראלי של הסופר יוסף חיים ברנר, שנרצח ביפו במאורעות מאי 1921. שנת האפס של הסכסוך היהודי-ערבי חוזרת בספר הזה ומתגלגלת לישראל של שנת 2025. לא צריך להכיר את יצירת ברנר כדי לקרוא את הספר הזה: צריך רק לחיות כאן כדי להבין אותו, כדי להצטער בגללו, וגם כדי לצחוק ממנו, אמנם צחוק זעזועים.

אמיר חרש הוא קורא מזהיר של הספרות העברית, יודע נפש התרבות הישראלית, ומשיב נפשה. הוא מושך את ברנר בלשונו כדי לתאר בדיוק את העצב החשוף של כל-כך הרבה ישראלים בימים האלה ובזמן הזה: "אפשר, אפשר מאוד, שכאן אי אפשר לחיות, אבל כאן צריך להישאר, כאן צריך למות, לישון, אין מקום אחר...".

על דמיון שיש בו גרעין של אמת, על מעשה מסירה ספרותית מעורר השתאות, על רומן היסטורי המתעקש לשאול גם על העתיד לבוא בארץ הזו, על הריקוד המרהיב על החבל הנמתח בין החיים למתים, לפני זמננו ועוד הרבה אחרינו, הספר הזה הוא מעשה יצירה במלוא מובן המילה.

הספר נשזר לנגד עינינו מבעד לקולות ולמראות המשובצים כמו מכיתות זכוכית בבדי הסיטארה: "אני שומעת את רחש העלים, את גרגרי האבק המתערבלים. אני שומעת את העצמות הקטנות המתפוקקות בגופך הצנום הכורע, המעוגל כעובר, את הדם הדקיק העובר בנימיך, את תאי העור הדרוכים עד התפצחות. משהו במהלכן הפנימי של פעימותיך משתבש ונצרם. מה קרה, מה נפרע בך אי-שם בזמן?". השאלה הזו אינה מניחה למספרת הפותחת את הספר, ולקוראים, עד לרגע הסיום וגם אחריו בניסיון להבין "מה נפרע".

תגיות:
פרס ספיר
/
ספרות ישראלית
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף