והוא מוסיף: "כשאני מרצה על שירי-מלחמה, אני אף פעם לא מדבר על היופי, אלא על העוצמה ועל החוזק שלהם. כי אין שום דבר יפה, כשאתה כותב שיר על מחנה ריכוז, או על משהו אחר מהשואה".
"גדלתי ברמת אביב בסביבה של עולים חדשים מכל מיני ארצות", הוא מפליג לימים רחוקים. "היינו מגדל בבל רב-תרבותי של שפות עם בליל של צלילים ובליל של טעמים. על מזגנים לא היה אז מה לדבר. החלונות היו פתוחים והזמירות, התפילות והדיבורים היו עוברים מבית לבית. כולנו גרנו בדירות שיכון מאוד קטנות והיינו מאוד מאושרים".
לאחר לימודיו במגמת מחשבים בתיכון מקצועי, "כי הוריי רצו שיהיה לי מקצוע" ושירות צבאי, הוא סיים בהצטיינות לימודי ספרות באוניברסיטת תל-אביב. כיאה למי שעסק בכתיבה מילדותו ובתקופת התיכון שלו - כתב 56 שירים לאהובת נעוריו, שלה קרא "אילנה פטה מורגנה" וכעת הוא מגדיר אותם כ"גרפומניה סנטימנטלית".
מי שהיה בראשית דרכו מורה לספרות בתיכון, הוא כיום פרופסור לספרות מן המניין באוניברסיטת חיפה, שם וייכרט משמש כראש התוכנית לכתיבה יוצרת בחוג לספרות עברית והשוואתית. לצד הקריירה האקדמית, וייכרט הוא גם מו"ל.
הילד, שגדל ומספר ש"למדתי שמונה שנים פסנתר אצל מורה נוקשה שהילכה עליי אימים ובישרה לאמי שלא יצא ממני רובינשטיין חדש", הוא כעת אחד המשוררים המולחנים ביותר בארץ ומרבה לשתף פעולה עם מלחינים וזמרים.
התרעות פיקוד העורף