ערב פלישת הגרמנים לפולין הציע הרמן גרינג להיטלר שהוא, גרינג, יטוס בחשאי לבריטניה ובידיו הצעה להסכם שלום. גרינג לא מימש את הצעתו הנועזת, המלחמה פרצה וגרפה אל האש הנאצית את אירופה, ובכללה בריטניה, שסבלה מהפצצת עריה ומאיום מתממש על דרכי האספקה בימים.
מי שטס לבסוף לסקוטלנד, כעבור שנתיים כמעט, היה רודולף הס. ב-10 במאי 1941 המריא הס ממסלול המראה באאוגסבורג ופנה צפונה. היטלר לא ידע על טיסתו. הס השיג בסתר את המסרשמיט הדו-מושבי מווילי מסרשמיט עצמו, ולא גילה ולו לאשתו על כוונותיו. הוא המריא לבריטניה כדי להביא לה הצעת שלום מאדולף היטלר. המניע העיקרי היה, כנראה, רצונו העז לשוב ולרכוש את קרבתו ואמונו של אלילו. בעודו משייט לאורך חופי צפון סקוטלנד, היה בטוח שהנה הוא נוחת, משיג הסכם שלום עם המלך ג'ורג' השישי, גורם לסילוקו של צ'רצ'יל, וחוזר לפיהרר שלו כשבריטניה ומושבותיה מונחות על כף ידו.
המסע המטורלל של החסיד השוטה שבה את לבו של העיתונאי הסקוטי סטיבן מקגינטי. הוא ריכז מידע רב ובנה סיפור תיעודי מותח, עשיר בפרטים חיוניים ונקרא בשטף. מן הספר עולות דמויות בריטיות סבלניות וגדולות נפש. אנשי מודיעין, חיילים וקצינים, פסיכולוגים ורופאים, כל מי שהוטרח כדי לטפל בנציג הרייך השלישי שצנח על הדשא הסקוטי.
מעשהו היה ”מעשה של קנאות ומסירות גמורות ושל נדיבות סהרורית", אמר צ'רצ'יל. ”הוא חולה ולא פושע דווקא".
הס שב לגרמניה היישר למשפטי נירנברג. הוא האריך ימים יותר מכל עמיתיו שנכלאו. כשהיה בן 93, תלה את עצמו בבית הגן שבכלא שפנדאו. פרנק פולי, שמת מהתקף לב שנים רבות לפני הס, כתב עליו: ”הוא היה חתיכת בור מגעיל, אבל לא היה אכזרי כמו כמה מאלה
שמהלכים חופשיים היום".