“נכנעתי בפשטות לצרכי הטבעיים", העיד קזנובה על עצמו כשהתעורר משינה עמוקה באמצע מעשה הבריחה, בארמון הנסמך לכלא. סכנה לא יכלה לעצור אותו מסיפוק אותם צרכים שכללו “מאבקי אהבים" עם נשים, ארוחה דשנה, יין, ספרים (חוץ מספרים על אהבה. הם שעממו אותו), נשפי מסיכות, קובות הימורים, רוח ים, שיחה חכמה. הוא רצה את הכל והיה מוכן לשלם את מלוא המחיר. הקוראת, פרזיטית שכמותה, התענגה על תיאור מעשיו של הפוחח השנון, כמו גם על פירוט המחירים ששילם.
חי כמו קזנובה: ספר עסיסי מלא מתח ועניין על גבר יחיד במינו
הוא היה מהמר כפייתי, רב־שגל, חובב מסעות, קורא רעבתן, סופר. קזנובה המחיש תקופה בסיפורו האישי, ויצר בכך מסמך היסטורי־אנתרופולוגי מעולה
התרעות פיקוד העורף