"הימים האלה מעלים אצלי, בריכוז מאוד עמוק וחריף, את כל השאלות הרגילות שמעסיקות אותי, יחד עם הטקסטים של התפילה, הכתובים בצורה זהירה ומדויקת ואני מאוד אוהב אותם".
"זאת מילה טעונה מאוד בעיני. יש בשירים שלי זיהוי של מעבר בין תקופות בתוכי, ומעבר בין הפנים לחוץ. אנחנו חיים בעידן בלי מחסומים. זאת אשליה שהאדם הפוסט־מודרני הצליח לבנות חסמים ולפתח לעצמו אוטונומיה ואינטימיות. אנחנו חיים בעידן מעורבב, שבו כל הזמן מצותתים לנו ומצלמים אותנו".
"כשהייתי ילד, לא הייתי לגמרי ילד, וכמבוגר נשארתי ילד. מי שלא מימש את ילדותו, כנראה נשאר בה. אני מנסה לעבור בשלום בין הקצוות, בלי לעשות שטויות ובלי לפגוע באחרים".
"ככל שתרבות לא יכולה להחזיק מעמד בלי תמיכה ממשלתית, צריך להבין שלא כל קשקוש או קפריזה ראויים לתמיכה כזאת. יש המון דברים לא שווים, וקורה שמי שאומרים לו שההפקה שלו לא ראויה, מציג את זה יותר מדי בקלות כהתערבות פוליטית. אני נגד צנזורות, שמביאות רק רע, וגם לא מתלהב מחלק מהדברים שנוצרים כאן. באשר לשרת התרבות, מירי רגב, שהתגובות שלה היו מאוד מלודרמטיות, היא לא האיום על תחום התרבות בארץ, אלא השטחיות והבורות שבו".
"מעניין שהלילה סיפרתי לעפרה אשתי, על חיה חדשה שמגיעה לבית שלנו. הפעם לא מדובר בנמר, אלא בחיה הרבה פחות מפחידה, שנראתה כמו שילוב של ארנבת וקנגורו. אני רואה בדמיון שלי כל מיני דברים מוזרים. גם חפצים מגלים תכונות אנושיות בשירים שלי. מאיפה זה בא? אני כנראה הרפתקן גדול מאוד, שאמנם פוחד לשחות בים, אבל יוצא למסעות נועזים במה שהוא כותב".