פיצוצים, כדורים ורצח: מה הופך את התאריך הזה לכל כך מיוחד וחשוב?

16 ביוני הוא יום השנה לכמה מהאירועים והאנשים החשובים בתולדות המדינה: ליל הגשרים, חודורוב, ארלוזורוב. לשמחתי, זה גם יום ההולדת שלי

אבי קורן צילום: אריאל בשור
חיים ארלוזרוב
חיים ארלוזרוב | צילום: אלבום משפחתי

מה נאמר ומה נדבר. בעוד הדם צועק, מה כוח הפה? לא עליתי על במה זו להספיד את המנוח ולסיים את כל שבחיו. לא פיללתי כי כה יקצרו חיי האיש הנהדר הזה. איש צלול־דעה ורחב־לב. יקר היה לי בייחוד הרוח המוסרי שפעם בכל דבריו. מעולם לא נפגע ולא פגע. ידע למחוץ בלי כאב עלבון. והנה נפל חלל. אבידה שאינה חוזרת. חיים שמו, והוא מצווה עלינו את החיים. נשמור את דמותו ונוציא ממנו לקח. אל דיבור בלתי זהיר, אל תנועה בלתי זהירה! אין לנו עתה אלא חופש ההרהורים, הרהורי תשובה.

(ח. נ. ביאליק)

בליל שבת, ב–16 ביוני 1933, טיילו חיים ארלוזורוב וסימה רעייתו לאורך חופה של תל אביב. ליד בית הקברות המוסלמי, במקום שבו נמצא היום גן העצמאות, הבחינה סימה בשני גברים שעוקבים אחריהם. ארלוזורוב שאל אותם למה מפריעים הם, וסימה ביקשה שיניחו להם. אחד העוקבים שאל: "כמה השעה?". ארלוזורוב ענה לו: "זה לא עסקך", ואותו הגבר שאל שוב: "כמה השעה?". הזוג המשיך ללכת, ואחד העוקבים נעמד מולו, שלף אקדח, ירה בארלוזורוב ונעלם בריצה עם חברו.

למחרת נערכה הלווייתו של אחד הבכירים והמובחרים של ההנהגה הציונית, שכונה שר החוץ של המדינה שבדרך. אלפי אנשים גדשו את רחובות תל אביב והלכו אחרי הארון מבית חולים הדסה עד לבית העלמין טרומפלדור.

הרצח של המנהיג המבריק בן ה-44 זעזע את הארץ והעמיק את השנאה בין שני קצוות העם. מצד אחד, תנועת העבודה, ומולה הרוויזיוניסטים, שהואשמו ברצח המתועב. זה קרה ממש היום לפני 84 שנים. גם אז היה זה יום שישי, והשאלה "מי רצח את ארלוזורוב?" נותרה ללא מענה עד עצם היום הזה.

(ח. ארלוזורוב. תרגום: ח.נ. ביאליק)

חיים ארלוזורוב ברוך הכישרונות כתב גם שירים. הוא כתב אותם בגרמנית, ומשוררים כמו ביאליק ושלונסקי תרגמו אותם לעברית. רוב השירים תורגמו בידי גיסו, בעלה של אחותו, המשורר והמתרגם יעקב שטיינברג. למשל השיר "הוא מת זה כבר", שכתב ארלוזורוב לזכרו של הרצל, והפך לאחר שנרצח לשיר הספד על עצמו. מעין נבואה שהתגשמה.

(ח. ארלוזורוב. תרגום: יעקב שטיינברג)

סימה אלמנתו לא נישאה שוב. היא מצאה את פרנסתה כאחראית על יחסי הציבור של קול ישראל, התחנה ההיא ששידרה פה לפני התאגיד. שם הייתי פוגש אותה בחדרה הקטן כשביקשה ממני להביא לה פרטים על תוכניות שערכתי.

פעם, כשישבתי איתה, עבר שדר ותיק ומוכר ואמר לה: "בוקר טוב, גברת ז'בוטינסקי. אה, סליחה, הרחוב השני". היא נשאה אליו עיניים וחייכה חיוך עייף. נראה שהבדיחה הזאת לא הייתה חדשה לה.

בראיון שהעניקה פעם לעיתונאי דב גולדשטיין ב"מעריב" אמרה: "בכל פעם שמחשבותי חוזרות לפרק חיי עם חיים ארלוזורוב - עולה לפני התמונה של ליל שבת ההוא - כאילו מקרינים לפני סרט על מסך רחב - ובתוכו משובצות תמונות ברורות של הלילה הגורלי ההוא. נדמה שזה התרחש רק אתמול".

(חיים חפר)

במשך שנים האמנתי למה שסיפרו לי הגדולים. שהשיר הזה נכתב במיוחד לכבודי, ביום ההולדת שלי. כנראה נורא רציתי להאמין, ולכן לא שאלתי אפילו מי הם הדחילק מוטק'ה והדחילק שולה האלה שלא הכרתי אותם בכלל. רק כעבור הרבה שנים גיליתי שהשיר נכתב על הלילה שבין 16 ל–17 ביוני 1946. באותו הלילה תקף הפלמ"ח בו־ זמנית 11 גשרים בכל רחבי הארץ, בהם גשר מטולה שעל נחל עיון. גשר בנות יעקב, גשר דמיה, גשר אלנבי על הירדן, גשר אל חמה בחמת גדר ועד נחל הבשור מדרום לעזה.

את גשר א-זיב פוצץ כנראה כדור שנורה לעבר כוח הפלמ"ח ופגע במטען שהוצמד לגשר. בפיצוץ נהרגו שלושה עשר לוחמים שאת גופותיהם לא היה אפשר לזהות. רק ב–13 ביוני 1968, 22 שנה אחר כך, הובאו שרידי הגופות לקבורה בטקס ממלכתי לרגלי האנדרטה שליד הגשרים.

זאב מייזלר, שהשתתף בפיצוץ גשר שייח' חוסיין על נהר הירדן, כתב על אותו הלילה את "שיר הגשר":

ורק דחילק מוטק'ה ודחילק שולה נותרו נעלמים. התהלכה שמועה שמוטק'ה הוא מוטק'ה ליפקין, שנהרג בשיירה לירושלים, ואת שולה שהייתה אז בת זוגו הכרנו כולנו לימים בשם שולמית אלוני. אבל מבחינתי הושלם שיר יום ההולדת שלי מהרגע שבו אני מצאתי את זו שקוראים לה שולה.

(אריק איינשטיין)

בדיוק היום לפני 90 שנה הגיח לעולם גדול שוערי ישראל, יעקב חודורוב. צחוק הגורל, אבל חודורוב השוער בן ה-19, ששיחק אז בהפועל ראשון לציון, הדיח את הפועל תל אביב במשחק חצי גמר גביע ארץ ישראל. הפשלה נשכחה עם השנים, כשבמשך עשור וחצי עמד בשערה של הפועל תל אביב, שאיתה הביא אליפות וגם גביע. יותר מ־30 פעם עמד חודורוב בשערה של נבחרת ישראל. מי שראה אותו שובר אצבע במשחק ההיסטורי נגד ברית המועצות וממשיך לעמוד בשער, או שובר את האף ונוקע את הכתף במשחק נגד ויילס, מבין למה הפך חודורוב לאגדה נערצת.

לא רק אנחנו, גם העולם בחר בו כאחד מחמשת השוערים הטובים בעולם. הוא קיבל בין השאר הצעות כספיות מפתות מארסנל, מפנרבחצ'ה ומסלטיק, אבל נשאר לשמור על השערים שלנו. "שיחקתי בשביל הסמל ובשביל הגאווה הלאומית, לא בשביל כסף", אמר. את הכסף הוא הרוויח כמו שאר חבריו, כוכבי הכדורגל של אז מעבודה. "הוא היה חצי קבוצה", אמר עליו שייע גלזר, שהיה בעצמו חצי קבוצה שני.

16 ביוני. ארלוזורוב וחודורוב והגשרים שביניהם.

וגם אני.

אז לכבוד יום ההולדת מצאתי שיר של יעקב. לא, לא חודורוב. יעקב שטיינברג, גיסו של חיים ארלוזורוב. הוא כתב אותו ביידיש ואני תרגמתי לעברית.

תגיות:
חיים ארלוזרוב
/
ליל הגשרים
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף