דוד ויצטום: "הכרזתי ב'מבט' על נפילת חומת ברלין לפני ההודעה מגרמניה"

העיתונאי חוזר בספר חדש לפיוס עם גרמניה לאחר השואה ומדבר על כהונתו כשליח רשות השידור בארץ שעל אדמתה נספו קרוביו והכתבה על ניאו-נאצים שטומי לפיד פסל לו

יעקב בר-און צילום: ללא
דוד ויצטום
דוד ויצטום | צילום: מירי צחי
2
גלריה

“כשהגעתי ב־1982 לבון במערב גרמניה, כדי לשמש כשליח רשות השידור באירופה, הרגשתי עד כמה גרמניה היא חלק ממני”, אומר ויצטום. דומה כי כל מה שעבר מתמצה ב”תחילתה של ידידות מופלאה?”, ספר מקיף שהוציא בהוצאת “שוקן” ובו הוא חורש לעומק את נושא הפיוס בין ישראל לגרמניה שלאחר השואה, עם הסכם השילומים בין המדינות כגולת הכותרת שלו ובמפגש ההיסטורי בין ראשיהן, בן־ גוריון וקונראד אדנאואר, במלון “וולדורף אסטוריה” בניו יורק, כצילום הכריכה.

“השאלות המרכזיות באשר ליחסינו עם גרמניה ועם הגרמנים לא הרפו ממני מעולם”, מציין ויצטום. “איך זה קרה כה מהר? התשובה הפשטנית נעוצה בצורך הדחוף של ישראל בשילומים, מה שהצריך לבלוע את היחסים עם גרמניה. אבל נראה לי שהתשובה האמיתית נמצאת בעומק הדברים. את הפיוס דחפו יקים, שנשאו ונתנו עם הגרמנים, בהנהגת בן־גוריון ושרת, שלא היו יקים. הם רצו לנסות ולהוכיח לכל הצדדים שיש והייתה גרמניה אחרת ושאין להפיל על העם הגרמני אשמה קולקטיבית”.

דוד ויצטום: תחילתה של ידידות מופלאה?  כריכת הספר
דוד ויצטום: תחילתה של ידידות מופלאה? כריכת הספר | דוד ויצטום: תחילתה של ידידות מופלאה? כריכת הספר

השיחות בין הצדדים התנהלו תחילה תחת מעטה של סודיות, מחשש לפעולות טרור נגד המשלחת הישראלית. לגבי מה שפורסם, התגובות בארץ היו מעורבות. בין התומכים היה המשורר הלאומי נתן אלתרמן, שהסתייג מעצם המילה ‘שילומים’ משום שגלומה בה המילה ‘שלום’, כשלדעתו לעולם לא יהיה שלום עם גרמניה. “אלתרמן היה חצוי”, מעיר ויצטום. “מצד אחד, הוא הסתכל ממש בתיעוב על הכספים שנכנסו לכאן, ומצד שני הבין את חשיבותם”.

ההתנגדות בארץ לשילומים העמידה באותו צד של המתרס את הימין ואת השמאל, ולא פסחה על אנשים מהממסד של מפא”י. ביניהם היה יו”ר הכנסת הראשון יוסף שפרינצק, מי שקבל על כך ש”רחובות תל אביב שורצים ספרים גרמניים” ומחה על כך שחולקו עפרונות מתוצרת גרמניה לצירי הוועידה הארצית של מפא”י. “לבי בוער”, אמר.

הימין בארץ בראשות מנחם בגין הביע התנגדות חריפה להסכם השילומים שהתהווה; התנגדות שהתרכזה בנאום המחאה חוצב הלהבות שלו. ויצטום מביא את האירועים כסרט קרב עם מחסומים, גדרות תיל ושוטרים רבים בהיכון. בגין עזב את הדיון הסוער בכנסת בנושא השילומים והלך אל כיכר ציון, שם נתן ביטוי למלוא יכולתו הרטורית מעל מרפסת, מול קהל אלפים נסער.

“זה המעשה המחפיר ביותר בתולדות עמנו”, זעק בגין והצביע על “תועבה שלא הייתה כמותה מאז מעשה פילגש בגבעה. אין גרמני אחד שלא רצח את אבותינו, כל גרמני הוא נאצי, כל גרמני הוא רוצח, גם אדנאואר. חרם על גרמניה עדי עד, חרם על דורשי שלום עם גרמניה. בן־גוריון פושע, גם שרת. הדבר לא יקום ולא יהיה אלא על גופותינו”.

תגיות:
רשות השידור
/
דוד ויצטום
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף