שבוע יש לנו אורח מיוחד במדור, קבלו אותו בתשואות חן: קים מונזו. יליד ברצלונה 1952, סופר, עיתונאי (שדיווח ביו היתר מווייטנאם, קמבודיה, צפון אירלנד ומזרח אפריקה, וכתב מניו יורק על אמריקה של אחרי 11 בספטמבר) ותסריטאי קטלאני עטור פרסים. סוג של כוכב רוק מקומי במכורתו, כמו שכותב חריף כמוהו צריך להיות. בעברית ראו אור עד כה הרומן שלו “גודל האסון" (כתר), על חצוצרן שסובל מזקפה תמידית, לא עלינו, ולומד על בשרו את האסונות הרובצים לפתחה של התשוקה, וקובץ הסיפורים “בקיצור" (רימונים) שאליו התייחסנו כאן לא מזמן, ודווקא בהרחבה (שורה תחתונה: פגז קומפוט צורב ומשלהב).
מונזו עצמו סובל מתסמונת טורט, לפי ערך הוויקיפדיה שלו. הוא ביקש להתראיין במייל והתנצל מראש על “האנגלית האיומה" שלו, אבל האנגלית שלו רחוקה מלהיות איומה, והוא התפרסם בספרד גם בתרגומיו ליוצרים כמו ארתור מילר, טרומן קפוטה, ארנסט המינגוויי, ג'.ד. סאלינג'ר ואחרים. הוא קשור בעבותות לתרבות האמריקאית ולתרבות הפופ, אבל עם תועפות אירוניה שהאמריקאים קצת פחות חזקים בה. בשנת 2007 נשא את נאום הפתיחה ביריד הספרים הבינלאומי בפרנקפורט, שהיה כתוב כסיפור קצר לכל דבר, וב־2010 הקדישה גלריה מרכזית בברצלונה תערוכה רטרוספקטיבית לחייו וליצירתו. הוא כותב על חוסר הוודאות הנצחי של האדם ועל ההפתעות המשעשעות שהגורל דואג לזמן לו.
מתוך הסיפור "מידת הכנות", שפותח את “בקיצור" (בתרגומו של איתי רון):
"האחות הראשית מביטה בשעון. ממש לא מתאים לה שחולה נפטר לה עכשיו. יש לה עוד רבע שעה לסיום המשמרת והיום, יותר מתמיד, חשוב לה לצאת בזמן כי סופסוף הצליחה לגרום לכך שבן־זוגה של חברתה הטובה ביותר, יציע לה לפגוש אותו, בתירוץ שהוא רוצה לדבר. כמובן, על החברה שלה. למרות שהיא יודעת היטב (מהשיחות ביניהן) שהוא ממש לא בנוי לדיבורים, ומה שהכי פחות מעניין אותו זה לשוחח, ואין צל של ספק שאם הזמין אותה לארוחת ערב בבית, זה כדי להשכיב אותה תוך דקות אחדות, על השולחן ממש, בין הנרות וצלחות הספגטי, אם אכן הכין ספגטי לארוחת ערב, (והיא הרי יודעת מחברתה) שזו המנה שהוא כמעט תמיד מכין. והיא ממתינה לכך בכליון עיניים. לכן, אם תודיע שהחולה בחדר 93 נפטר, בין אם תרצה ובין אם לא, יהיה עליה להישאר עוד זמן רב למדי אף שהמשמרת הבאה כבר הגיעה, זאת שמתחילה בעוד רבע שעה בדיוק. המתים דורשים מילוי טפסים. אלה דברים שלוקחים זמן. ופירוש הדבר שהיא תאחר לפגישה. ברור שהיא יכולה להתקשר לחבר של החברה שלה, לספר לו מה קרה ולהציע לו להיפגש יותר מאוחר, או ביום אחר. אבל מניסיונה היא יודעת שדחייה בפגישה הראשונה היא על־פי רוב הרסנית. פגישה ראשונה שנדחתה מסיבה כלשהי, תידחה בפעם הבאה בגלל סיבה אחרת. פעם בגלל דבר אחד ופעם אחרת בגלל דבר אחר, וכך היא תמשיך ותידחה עד קץ הימים".
אבל קים מונזו למרבה השמחה התייצב כאמור לפגישת המייל שלנו; הרי עיקריה, ואחריה אל תשכחו לרוץ לקרוא את ספריו.
התרעות פיקוד העורף