על כן, יפה עושה נכדתה, המוזיקאית זהר ופסי, שבמלאת 40 שנה למותה של סבתה תערוך מחר (שישי) ב-14:00 בצהריים, במרכז ענב, אירוע מוזיקלי לזכרה, שבו יושמעו לא רק שירי הילדים של אנדה, אלא גם יופנה זרקור לפניה האחרות.
ופסי (52) הנשואה לרופא בכיר בבית החולים "העמק", אם לארבעה, חיה במושב מרחביה. כבתו של תת אלוף עמוס עמיר, מי שהיה סגן מפקד חיל האוויר, היא גדלה בבסיסי החיל, "שם הייתה לי ילדות מאושרת". כמי שניגנה בפסנתר מילדותה, היא למדה ועסקה בהוראת מוזיקה, גם הייתה מנצחת מקהלות.
כעת, נתרכז בסיפורה של אנדה עמיר-פינקרפלד, ילידת 1902. "גדלתי בפולין בבית מתבולל לחלוטין, כבתו של ארכיטקט ידוע", סיפרה על עצמה בראיון ב-78'. "כתבתי שירים מילדות, אבל לא אהבתי שיראו אותי כותבת ובאין רואים הייתי עושה זאת מתחת למכתבה הגדולה של אבא, אחרי העבודה שלו. אז עוד לא הייתי ציונית וכתבתי שיר למען עצמאות פולין".
אנדה עלתה ארצה ב-1920, עבדה בייבוש ביצות, חלתה קשות בקדחת וכדי להחלים, חזרה זמנית לפולין, שם פרסמה בספר את שיריה הראשונים. כשחזרה ארצה, כבר הייתה נשואה לבעלה, אריה, אגרונום במקצועו, המשיכה בלימודים במדעי הטבע. "אפילו עשיתי עבודה על פלנקטונים", סיפרה לי.
לדבריה, במשך חמש שנים היא המשיכה לכתוב בארץ בפולנית. "המעבר לכתיבה בעברית היה לי קשה מאוד", הודתה. "מי ששכנע אותי לעשות את זה היה אורי צבי גרינברג, שאיתו הייתי אז בידידות. 'כתבי בעברית', הוא הציע לי, ואם תחסר לך מילה, כתבי בפולנית ואני אתרגם'.
"אצ"ג היה זה שהשפיע עלי לפנות עם שיריי הראשונים בעברית לביאליק. בעצם, עסקתי אז בכתיבה מדעית במיקרוביולוגיה. נדרתי בלבי נדר שאם ביאליק יאשר את שיריי כשירה ראויה לשמה, אלמד עברית כמו שצריך. הגעתי אליו אחוזת אלף פחדים. הוא הציע שאשאיר אצלו את השירים ואחזור כעבור שבוע. כשחזרתי אליו, הוא חיבק אותי בהתרגשות ואמר שתוך יומיים יודפסו שני שירים שלי ב'דבר'".
התמחותה בכתיבת שירי-ילדים הייתה מלווה בתסכול מסוים. "הייתה תקופה שבה התייחסו בקלות-ראש לכתיבה לילדים", הלינה. "אמרו שמי שלא הצליח לכתוב לגדולים, עבר לכתוב לקטנים. לא מבינים שצריך להיות סופר טוב כדי לכתוב לילדים. בנוסף לכך יש היום הרבה התחכמויות טפשיות בספרות הילדים, תוך זלזול שפה, כפי שכתבה משוררת ידועה 'כי אחי הוא הכי'. אני הקפדתי על שפה יפה ונקייה. לא אשכח את החסד שעשה לי ביאליק. כשסיימתי את השיר 'דוד ירח' ב'אפצ'י!',הוא תיקן ל'עטשי!' אני לא יכולה לשכוח לו את זה".
אנדה מחתה בראיון על אינפלציה במשוררות, הכותבות לילדים. "כל מי שיודעת להחזיק עט, חושבת שמותר לה לכתוב שירה גם כשמילה לא מתחברת אצלה למילה", רטנה. "לדעתי, משורר צריך להיות עם איזשהו תום ילדותי כדי להיטיב לכתוב לילדים. לי זה לא חסר. לפעמים אני מרגישה בין ילדים יותר טוב מאשר בין מבוגרים".
"תום"? - אנדה ידעה להיות גם עוקצנית", אומרת הנכדה זהר, שהייתה בת 13, כשסבתה הלכה לעולמה. "לפעמים אפילו הייתה גם פרועה והיו לה רומנים. משוררת הילדים גם כתבה סיפורי-אהבה נועזים על גבול הארוטיקה ואת זה לא כל-כך יודעים".
התרעות פיקוד העורף