משנמצא סיפור המסגרת לסיפור התיקון, נחתה עליו הקורונה: "היו לי תוכניות ופנטזיות אבל פתאום הכל נסגר. אשתי, שהשם יאריך ימיה, אמרה 'מה תעשה, תטפס על קירות? תנקה פנלים? הנה סידרו לך שבתון שב וכתוב'. בשנה הראשונה כתבתי בהתלהבות גדולה כשבמהלך הכתיבה האירוע הנחמד ביותר התחולל בביקוריו של יובל, הנכד שלנו, שהיה בודק לי במחשב כמה סימני דפוס התווספו מביקורו הקודם. הוא דירבן אותי והשפיע על קצב הכתיבה והייתי צריך להציג לו הספקים. כשסיימתי לכתוב הגעתי לעורך ב'עם עובד' יובל שמעוני, שהחליף את אברהם יבין שהיה העורך הקבוע שלי והסתלק לבית עולמו. עורך חדש זו חוויה, כמו בנישואים שניים", הוא צוחק.