"כל אחד מהמחנות מוצג בספר גם על פניו היפות וגם על הכיעור שבו"

---

מבחינת כהן, אחד המניעים שלו לכתיבת הספר הוא הפער שזיהה בין המציאות ההיסטורית והספרות המחקרית שמנתחת אותה בתחילת המנדט ובין המציאות של היום: “כשהפכתי להיסטוריון, מצאתי מכתב שכתב מנחם שינקין ב־1908 למרכז הציוני בווילנה, שבו הוא מספר על מכות בין עולים של העלייה השנייה שהגיעו מרוסיה והסביבה ובין ערבים ביפו, ואיך הספרדים אומרים שהאשכנזים רק עושים צרות ומסכסכים בין יהודים וערבים, כאילו אנחנו חיים איתם בסבבה והאשכנזים האלה הם מקור הצרות ויותר טוב שיחזרו למאיפה שבאו. הפער בין המציאות של 1908 למציאות של היום, שבה כאילו האשכנזים הם המפויסים ושואפי השלום, הוא זה שהניע את הספר הזה.