שושנה פרסיץ וברכה פלאי היו האמהות המייסדות של ההוצאות לאור העבריות המודרניות. פרסיץ, שזיהתה חסר עמוק, הקימה בשנת 1917 במוסקבה את הוצאת “אמנות” במטרה להוציא לאור בעברית ספרות עולמית לילדים ולבני הנעורים. עם עלייתה ארצה, ההוצאה פעלה בתל אביב. פלאי, מצדה, הקימה בשנות ה־30 של המאה הקודמת את הוצאת “מסדה” שפעלה בתחילה בביתה.
הוצאה חדשה נוספת, הנושאת את השם “22 אותיות”, הוקמה על ידי ענבל אלמוזנינו, ניקול קידר ומיכל חן־אסולין, שפועלות בזירת הספרות המקומית כעשור. בבעלותן כבר הייתה הוצאת הספרים “U ספרות שנוגעת”, שמתמקדת בסוגה אחת: רומנטיקה. “היה חשוב לנו לפתוח הוצאה נוספת כי רצינו להגיש ספרות שיש בה אלמנט מובהק נוסף”, מסבירה אלמוזנינו.
The Good Books עומדת סיגל אביטן, יזמית וסופרת החתומה על שני ספרים שראו אור בהוצאת מודן: "חשומה", שתורגם לערבית ולאנגלית ו"ליידי צ'יל". אצל אביטן המודל שונה, וההוצאה פועלת במספר תחומים: הפקה ותרגום ספרים ישראליים, הוצאת ספרים אקדמיים וביוגרפיות, בצד מערך פרסום ויחסי ציבור. "הקמתי את ההוצאה מתוך צורך אישי שלי כשחיפשתי אחר פתרון לתרגום הרומן הראשון שכתבתי, 'חשומה', והפצתו בעולם", היא מספרת. "גם את ספר הניהול 'ביזנס טאלנט', שכתבתי יחד עם גדי סוקניק, העדפתי להוציא בסוכנות שלי על מנת לשלוט בתהליך כולו. זאת לאחר שנחשפתי לאתגרים הרבים העומדים בפני כותבים המעוניינים לעשות את הדברים קצת אחרת, ומתוך התבוננות בתוצר הסופי בפרספקטיבה רחבה, שהיא מעבר לתצוגת הספרים בחנות או לקובייה באמזון".
הוצאת "לוקוס" שייסדה שירה חפר, לשעבר מקימת הוצאת "זיקית" יחד עם אוריאל קון, מנוהלת על ידי שתי נשים: חפר, מתרגמת בהכשרתה, ותמר פלד, שהצטרפה אליה אחרי כחמש שנים של עבודה משותפת בצד השיווקי. לדבריהן, הרעיון לפתיחת הוצאה לאור שתביא לקורא הישראלי ספרות יפה ומגוונת מכל העולם נולד כשחפר ראתה שאינה יכולה לעבוד כמתרגמת של ספרות כזאת בהוצאות הגדולות, מפני שהן מרוכזות בעיקר בספרות אנגלוסקסית למיינסטרים, כלומר ברבי מכר פוטנציאליים. זאת בעוד שחפר רצתה לתרגם ספרות יפה משפות כמו שוודית, נורווגית, דנית, פינית, צרפתית וספרדית.
"בתקופה הקרובה אנחנו מתכננות להרחיב את סדרות המקור והשירה ושלנו", אומרת חפר. "כמו כן, אנחנו מתכננות להמשיך להכיר לקהל קורא העברית ספרים שיש בהם קול עכשווי, חדשני ומפתיע מבחינת סגנון ותוכן, ולאפשר לו הצצה לכל מה שמעניין בזירת הספרות העולמית העכשווית. מתוכננות גם הפתעות מעניינות בסוגות שעדיין לא עסקנו בהן, כי אנחנו אוהבות ומקפידות לאתגר את עצמנו".
בעבר נהגו הוצאות לאור להוציא כתב יד על חשבונן, אך כיום נוהגות רוב ההוצאות לגבות כסף מהכותבות והכותבים עבור הוצאת הספר בסכומים שמתחילים מ־10 אלף שקלים ויכולים להגיע אף עד מאות אלפי שקלים. “המודל שלנו מבוסס בגלוי וללא הכחשה על כך שהסופרים נושאים בעלות ההוצאה לאור של ספרם, אבל אנחנו בוררות את כתבי היד שרואים אור אצלנו בקפידה, בעצמנו, ועל פי קריטריונים של איכות”, אומרת לנדאו. “מאז שיצאנו לדרך הגיעו אלינו מאות כתבי יד.
למעלה מ־90% נדחו. נשארו ונבחרו כתבי יד שאנחנו מזהות כבעלי פוטנציאל. אנחנו עורכות בעצמנו. הסופרים משלמים על העריכה כפי שהם משלמים גם על ההגהה, העימוד, ההדפסה וכו’, אבל אין רווח הוני. אין בעל בית שגוזר קופון. המודל שלנו מציע הדפסה און דימנד - כלומר, הדפסה לפי הצורך, ולאו דווקא במהדורות גדולות, וגם מודלים שונים של הפצה. יש ספרים שמתאים להם להיות ברשתות ועשויים להימכר באלפים.
אבל יש ספרים בסוגות אחרות - ספרים נפלאים - שלא יימכרו ביותר מכמה מאות עותקים. אין טעם להדפיס 2,000 עותקים ולזרוק אותם ברשתות. צריך להיות יצירתי, וגם מציאותי. אנחנו עובדות עם כל סופר, על כל ספר, בגישה בוטיקית וגמישה בניסיון לתת לכל ספר את המקום שלו בעולם. כחלק מזה פתחנו לאחרונה חנות מקוונת של ספרי ההוצאה כערוץ מכירה נוסף. הדברים התגלגלו מהר מאוד. בתוך שנה מצאת הספר הראשון ראו אור יותר מ־20 ספרים שאת כולם ערכנו שתינו. הרבה־הרבה עבודה”.
התרעות פיקוד העורף