“אפשר להתגעגע לאלתרמן על רקע הטקסטים הגרועים העכשוויים"

לרגל ספר חדש פרי עטה על פזמוניו של המשורר נתן אלתרמן, חוקרת הספרות פרופ' זיוה שמיר מספרת על הגילויים המפתיעים על היצירות המוכרות ומדברת על הפער בין אז להיום

יעקב בר-און צילום: ללא
זיוה שמיר
זיוה שמיר | צילום: צילום פרטי
3
גלריה
כלניות
כלניות | צילום: יחצ

שמיר, 76, מכתירה את אלתרמן כ”גדול המשוררים בספרות העברית אחרי ביאליק” וכ”גדול הפזמונאים העברים בכל הדורות”. בספרה, בין היתר, היא באה חשבון עם אלה שניסו במרוצת השנים להסיר את הכתר מקודקודו ובראשם המשורר נתן זך, ש”קרא עליו תיגר וגרר אחריו לא מעט משוררים, שרבים מהם נשתכחו מאז”.

נתן אלתרמן
נתן אלתרמן | צילום: משה מילנר

בספרה של שמיר יש שלל גילויים. בין היתר, בספרה מגלה שמיר כי את “ניגון עתיק”, פזמונו הכה עברי של נתן אלתרמן, הוא כתב בהשראת בלדה צרפתית מימי הביניים, וש”לימון וצלחת”, הלהיט שאותו ביצעו אילי גורליצקי ויונה עטרי, מתכתב עם שיר פולני, שגיבוריו נקראו סטלה וגבריליקו. כמו כן, היא סבורה שהפזמון “צריך לצלצל פעמיים” מתייחס לא רק לתופעת דיירי המשנה שכמותם היו בבתים רבים, אלא גם לאורח חייו, כמי שתמרן בין רעייתו רחל מרכוס ובין אהובתו צילה בינדר.

בנוסף, היא מצביעה על הזיקה המפתיעה בין הפזמון “אני מצפת” ל“כיפה אדומה” של האחים גרים ומגלה שבתחילה אסרה צנזורת המנדט הבריטי את הדפסת השיר “נאום תשובה לרב חובל איטלקי” מתוך חשד שיש בו מסר נגד השלטונות.

תגיות:
שירה
/
נתן אלתרמן
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף