"ילדה ושמה ג'וי": ספר נוגע ללב, מלא דמיון וחמלה

הדבר הוודאי היחיד בחייה של ג'וי בת ה־10 הוא אי־הוודאות, והיא מאוד אוהבת את זה: באי־הוודאות גלומה הציפייה לבאות. היא בת למשפחה שלעולם לא משתקעת במקום אחד. אמה אומרת שאינה מסוגלת לראות את בני משפחתה “תקועים במקום אחד, בקופסה, עם עוד קופסאות זהות, ממוסמרות לרצפה". העולם הוא בית הספר של ג'וי, והחיים שלה עטופי דימויים מלאי דמיון: היא מקשיבה ל"נשיפות ולשאיפות של הים", את אחותה הגדולה והחייכנית, קלוד, היא מתארת כבעלת ריח של דובדבנים ואוהבת להיות “אניצים של סביון סבא ברוח".