אחת התלונות הגדולות ביותר של כל מי שמתלונן על הוליווד היא המחסור האינסופי בסרטים מקוריים. ואתם יודעים מה? אותן תלונות ככל הנראה מדויקות. אולפנים וחברות סטרימינג זהירים עם הכסף שלהם, ונוטים לתת אותו רק לדברים מוכרים - במאים, שחקנים, נוסחאות. אבל מדי פעם - יש הבלחות של מקוריות. ואם ״היוצר״ הוא דוגמא לאותה מקוריות - דיינו. תנו לנו עוד מהדבר הטוב הזה.

גארת׳ אדוארדס כבר הדגים את היכולות שלו בתור במאי ומספר סיפורים לא שגרתיים - הוא יצר את אחד מסרטי המפלצות המקוריים של העשור הקודם - ״מפלצות״ מ-2010, המשיך ל״גודזילה״ מ-2014 שהיה קצת שנוי במחלוקת, אבל בהחלט מקורי בנוסחה שלו ויצר את מה שהוא כנראה סרט ״מלחמת הכוכבים״ הכי טוב של המאה הנוכחית - ״רוג אחת״.

החוט המקשר בכל היצירות האלו, שממשיך להתקיים ב״היוצר״ זו היכולת של אדוארדס ליצור עולמות שמרגישים מלאים בחיים, כאילו אנחנו מצטרפים לסרט דוקומנטרי כמעט, יכולת שגורמת לנו לרצות ללמוד עוד על אותו עולם ומה שמייחד אותו.

במקרה של ״היוצר״ מדובר על עולם בו בינה מלאכותית נוצרה ע״י בני האדם לשימושים יום יומיים, אבל עקב טעות, גרמה לפיצוץ אטומי במרכז לוס אנג׳לס. עקב הפיצוץ הזה - מכריזה ארצות הברית על מלחמת חורמה בבינה המלאכותית, ויוצאת להשמיד את כל הרובוטים והמקורות שלה. במזרח לעומת זאת, מתקבלים הבינה והרובוטים בהבנה והכלה, כך שלמעשה מתנהלת מלחמת עולם לגבי עתידה.

הסרט מתמקד בשלב הסופי של אותה מלחמה, כאשר בני האדם יצרו בסיס חלל המסוגל להשמיד על ריכוז של רובוטים, והבינה המלאכותית ייצרה נשק על שאמור להשמיד את אותו בסיס. הבעיה היא שאותו נשק הוא בעצם ילדה רובוטית קטנה, והחייל שנשלח לאתר ולהשמיד אותה (ג׳ון דיוויד וושינגטון) לא מסוגל לעשות זאת בגלל משקעי עבר.

מכאן מתקדם הסרט בתבנית שהיא מוכרת כביכול - מבוגר שמנסה להוביל ילדה צעירה לחוף מבטחים, למרות שאינו רוצה בכך, הוא מתחיל לפתח רגשות לגבי אותה ילדה, אבל נזכר פעם אחר פעם במשימתו ובהשלכות של הביצוע שלה.

מה שמעלה את ״היוצר״ רחוק מעל הסטנדרטי ביצירות דומות זו העובדה שהסיפור משכיל לשאול שאלות כבדות משקל בדרך - גם על בינה מלאכותית, והדרך בה בני האדם משתמשים או עשויים להשתמש בה (רמז - צ׳אט GPT זו רק ההתחלה), אבל גם לגבי חיים ומוות, ומה המשמעות שלהם, וכמובן, אי אפשר בלי השאלה הניצחת - מדוע בני האדם תמיד מגיבים בשנאה ופחד מפני דברים שהם לא מבינים.

יש לסרט בעיה משמעותית אחת, והיא ההתעקשות הכמעט בלתי פוסקת על לגרום לצופים שלה להרגיש בכוח חיבור לדמויות ולרגעים דרמטיים, היה מוטב אם היו נותנים לנו כצופים רמזים רגשיים במקום לייצר סצינות שכמעט מורות לנו מתי לבכות או לכעוס. בשלב מסוים, ההתעקשות הזו מובילה לתגובה כמעט נגדית, וחבל.

בתור חובב מדע בדיוני כמעט מילדותי, התרגשתי לראות את ״היוצר״, כיוון שהוא מכיל כמעט את כל מה שהופך יצירות מד״ב לאלמותיות - הוא מתקל נושאים רלוונטיים וחשובים, שואל שאלות קשות ולא נותן לבני אדם הנחה בתשובות. הוא מייצר עולם מלא ומדהים, כזה שתרצו לחזור אליו ולגלות עוד הרבה על מה שקורה בו.

כדאי לכם ללכת ולראות אותו, ולו רק בשל העובדה שאם תעשו זאת - תגדילו את הסיכויים של כולנו להנות מסרטים דומים בעתיד.