"ג'וקר: טירוף בשניים", והפעם בז'אנר המיוזיקל, יצא לאחרונה לאקרנים ברחבי העולם לאחר הקרנת בכורה בוונציה כמו קודמו, אך בניגוד לקודמו - התגובות לסרט ההמשך מעורבות במקרה הטוב. בעוד שרק מעטים שיבחו אותו, רוב הביקורות היו שליליות, אך האם הסרט באמת פלופ כה גדול כפי שהמבקרים צווחים?
הניסיונות ליצור סצנות פנטזיה מוזיקליות מתרסקים, כיוון שהם נראים זולים ולא משכנעים. המעברים בין צבעוניות עגומה לבין צבעים קודרים ואפלים הופכים בשלב מסוים למונוטוניים ומתישים. הניגוד בין המנגינות העליזות והאופטימיות של השירים לבין המציאות הקשה והאפלה של גות'אם סיטי אמור ליצור אפקט אירוני, אך לרוב הוא פשוט מרגיש מאולץ ולא במקום.
"ג'וקר: טירוף בשניים" הוא סרט שמאכזב כמעט בכל היבט. הוא אינו מצליח לשמר את האינטנסיביות של קודמו, ובמקום זאת מציע חוויה מייגעת ומבולבלת. התוצאה היא יצירה מוזרה שאינה מצליחה להיות לא דרמה פסיכולוגית מעניינת ולא בידור קולנועי מהנה.