שימו לב שהבמאים ברשימה הזאת הם תמיד לא אמריקאים, או יהודים־אמריקאים. כנראה שאמריקאים נוצרים לא מסוגלים ליצור סרטים טובים על נשיאים טובים. בכל מקרה, “13 יום" הוא סרט מרתק, מאלף ומעורר השראה. הלוואי שהבאים בתור בלשכה הסגלגלה יצפו בו כדי ללמוד איך למנוע מלחמה עם איראן.
היום השלישי / מדונלדסון הניו־זילנדי נחזור לאמריך הגרמני. באמצע שנות ה־90 הוא יצר את “היום השלישי", שובר קופות ותופעת תרבות שעד היום אני זוכר את הצפייה בה טוב יותר מאת מה שעשיתי אתמול.
לא היה ואולי גם לא יהיה להיט הוליוודי שהמחיש בצורה טובה יותר את הקואליציה האתנית שעזרה למועמדים דמוקרטיים לנצח בבחירות לנשיאות - קואליציה שההתפרקות שלה בשנים האחרונות היא אחד הסיפורים הכי עצובים באמריקה. ומה עושים כשעצובים? נכון, צופים מחדש בשוברי קופות משנות ה־90 ונזכרים כמה יפה ותמים הכל היה פעם.
הסרט מתאר כיצד הנשיא בדימוס לקח על עצמו להגן על עבדים אפריקאים שעמדו לדין אחרי שמרדו בשובים שלהם, עגנו בחופי קונטיקט ודרשו עצמאות. הוא עושה זאת בכישורים רטוריים מופלאים ושנונים, שביידן יכול רק לחלום עליהם, ובניגוד אליו גם מתעלה ברגע האמת ומצליח לשנות את ההיסטוריה.
דייב / ומנשיא אמיתי נעבור לעוד נשיא בדיוני. “דייב", שיצא ב־1993, נקרא בשם כפילו טוב הלב של הנשיא עלוב הנפש. כשהנשיא חוטף שבץ, המושכים האמיתיים בחוטים לא רוצים שסגן הנשיא יירש אותו כי הם מפחדים שלא יעשה כדברם, אז הם הוגים מזימה וממליכים את הכפיל. כמובן שאיש לא שם להבדל, כולל הגברת הראשונה. במישור הלאומי, מתברר שהמחליף המפתיע עושה עבודה טובה יותר מקודמו בתפקיד, למרות וכנראה דווקא משום שאין לו הכשרה, השכלה או יומרות.
התרעות פיקוד העורף