בסוף השבוע הגיע אלינו אלוף המועמדויות לטקס האוסקר של 2018; "צורת המים", סרטו החדש של הקולנוען המקסיקני גיירמו דל טורו, גרף לא פחות מ־13 מועמדויות לטקס הקרוב, כולל כל הקטגוריות הגדולות: הסרט הטוב ביותר, השחקנית הטובה ביותר (סאלי הוקינס, שהייתה מועמדת לאוסקר לשחקנית המשנה על הופעתה ב"יסמין הכחולה" של וודי אלן), שחקן המשנה (ריצ'רד ג'נקינס, שהיה מועמד לאוסקר לשחקן הראשי על תפקידו בסרט "האורח") ושחקנית המשנה (אוקטביה ספנסר, שזכתה באוסקר לשחקנית המשנה על "העזרה" והייתה מועמדת פעם נוספת על "מאחורי המספרים"). דל טורו עצמו מועמד בקטגוריית הבמאי הטוב ביותר והתסריט המקורי, שאותו כתב ביחד עם ונסה טיילור. הבמאי כבר היה מועמד לאוסקר לתסריט הטוב ביותר ולסרט הזר על “המבוך של פאן”, אך אף פעם עוד לא זכה. מעריציו הרבים חושבים שמדובר בשערורייה.

על רקע המלחמה הקרה באמריקה, יצר דל טורו אגדה מעולם אחר. בשנת 1962 אלייזה האילמת (הוקינס) עובדת כמנקה במעבדה ממשלתית חבויה תחת אבטחה גבוהה ולכודה בחיי בידוד. החיים של אלייזה משתנים לנצח כאשר היא וחברתה לעבודה (ספנסר) מגלות ניסוי סודי ומסווג. "מים מקבלים את הצורה של מה שמחזיק אותם באותו רגע, ולמרות שהמים יכולים להיות כל כך עדינים, זה גם אחד הכוחות הכי חזקים שקיימים", אומר דל טורו על הרעיון שמאחורי הסרט. "כמו אהבה - זה לא משנה לאיזו צורה אנו מכניסים אהבה. היא מקבלת את הצורה המתאימה, בין אם זה גבר, אישה או יצור".

היצור המדובר הוא איש דג, שמגלם דאג ג’ונס בחליפת מפלצת שלקח לא פחות משלוש שנים לעצב. “זה היה מדהים, לרגע לא ראיתי את דאג. הוא לגמרי עבר טרנספורמציה”, אמרה הוקינס בראיון לרשת פוקס. “הוא שחקן מדהים... כשצילמתי סצנות צילמתי אותן עם היצור – יצור מדהים וכמו אלוהי שקל מאוד להתאהב בו”.

טכניקות מהעבר
הוקינס שמעה שמועות במשך כשנתיים שלדל טורו יש כוונה ללהק אותה לסרט שבו תתאהב באיש דג, אך היא לא ידעה שזה באמת הולך לקרות עד שהוא ניגש אליה, שיכור כלוט במסיבה הוליוודית נוצצת, והודיע לה שהיא עומדת לככב בסרטו החדש. “הוא התחיל להגיד לי על מה הסרט ואמרתי לו שלא אכפת לי בכלל – אני בפנים”, אמרה הוקינס בראיון לאתר Collider. באותו ראיון השתפכו הוקינס וספנסר על כמה שדל טורו גאון ואיזה תענוג נדיר היה לעבוד איתו. “הוא פרפקציוניסט במובן הטוב ביותר של המילה”, אמרה הוקינס, “הוא לא מתפשר”. זה ניכר כמובן בוויזואליה המרשימה של הסרט, וכתוצאה מכך סרט בעל תקציב של פחות מ־20 מיליון דולר נראה כאילו הושקעו בו 100 מיליון.

קשה לשייך את “צורת המים” לז’אנר קולנועי כלשהו. דל טורו משלב בסרטו פנטזיה, קנוניית מלחמה קרה, דרמה רומנטית ומחווה לז'אנר סרטי המפלצות, עם קריצה ברורה לסדרת סרטי התלת־ממד הפיפטיזי, "היצור מהלגונה השחורה", שהוא ראה בילדותו. אבל אצל דל טורו כמובן יש טוויסט. "בסרטי המפלצות של שנות ה־50, סטריקלנד, הסוכן הממשלתי מרובע הלסת והיפה, יהיה הגיבור, והיצור יהיה הנבל. רציתי להפוך את הדברים האלה", אומר דל טורו.


צורת המים.  יח"צ צורת המים. יח"צ


סיפור האהבה ב”צורת המים” מזכיר כמובן את אגדת “היפה והחיה”, כשהעיבוד הקולנועי של ז’אן קוקטו מ־1946 השפיע על דל טורו בצורה ניכרת. בכלל, “צורת המים” הוא מכתב אהבה לקולנוע הקלאסי, והוא מלא בציטוטים ובמחוות קטנות לשלל סרטים שהשפיעו על החזון האמנותי של הבמאי, מסרטים משנות ה־40, כמו המיוזיקל של כרמן מירנדה “לילה בריו” וקלאסיקת הבלט “הנעליים האדומות”, ועד “אלים ומפלצות” משנות ה־90, שבו מגלם איאן מק'קלן את במאי סרטי האימה ההומוסקסואל ג'יימס ווייל. בנוסף למחוות לשלל סרטים, דל טורו השתמש בסרט בשלל טכניקות שכבר שנים לא משתמשים בהן, שהופכים את “צורת המים” לחלומו הרטוב של כל סטודנט לקולנוע.