לקראת חג המולד חוזרת האומנת המעופפת האהובה בכל הזמנים בסרט חדש שנקרא, פשוטו כמשמעו, "מרי פופינס חוזרת". 54 שנה אחרי שג'ולי אנדרוז אחזה במטרייתה הקסומה של מרי פופינס במיוזיקל הקולנועי הקלאסי של וולט דיסני, אנחנו מקבלים מרי פופינס חדשה בדמותה של השחקנית האנגלייה אמילי בלאנט ("השטן לובשת פראדה", "הבחורה על הרכבת").

הסרט החדש, שגם הוא הפקה של אולפני דיסני, לא נועד להיות רימייק מדויק של הסרט המקורי. עלילתו מתרחשת 25 שנה מאוחר יותר, כשלונדון נמצאת במשבר הכלכלי של שנות ה־30. בסרט החדש אנחנו פוגשים את מייקל וג'יין בנקס, הילדים מהסרט הראשון, כשהם כבר מבוגרים (בן ווישו ואמילי מורטימר). מייקל גר עם שלושת ילדיו ועם סוכנת הבית שלו (ג'ולי וולטרס) בבית בסמטת עץ הדובדבן, הרחוב הלונדוני הפיקטיבי שבו התרחש הסרט המקורי.

אחרי מות אשתו לפתע שבה אל חייו מרי פופינס, שהייתה הנני שלו ושל אחותו בילדותם. כמו תמיד מרי פופינס מגיעה בדיוק כשצריך אותה, והיא שוב כאן על מנת לשפר את חיי שלושת ילדיו האומללים. דיק ואן דייק, שגילם בסרט המקורי תפקיד כפול (את ברט, ידידה של פופינס, ואת מר דוז האב, מנהל הבנק הקשיש), מגיח להופעת אורח בסרט החדש בתפקיד מר דוז הבן, שהוא בעצם הבן של עצמו.

בטריילר רואים אותו קופץ על שולחן ורוקד סטפס ללא קושי, למרות 92 שנותיו. והוא אפילו לא השחקן המבוגר ביותר המשתתף בסרט, שכן מופיעה בו גם אנג'לה "רצח במשיכת קולמוס" לאנסברי, שהיא כבר בת 93. לאנסברי, אגב, הייתה אחת המועמדות לגלם את מרי פופינס המקורית בסיקסטיז, לפני שהתפקיד הלך בסופו של דבר לג'ולי אנדרוז.

מעגלים נפתחים ומעגלים נסגרים, ורק ג'ולי אנדרוז, שבדיסני נורא רצו שהיא תבליח להופעת אורח בסרט החדש, סירבה להשתתף. אומרים שהוצע לה צ'ק על סך מיליון דולר, אך השחקנית בת ה־83 אמרה "לא, תודה". בשנה שעברה כיכבה אנדרוז בסדרת ילדים חינוכית לגיל הרך בשם “Julie’s Greenroom", ששודרה בנטפליקס, אך חוץ מזה בשנים האחרונות היא לא מרבה להצטלם לסרטים ובעיקר תורמת את קולה כמדבבת בסרטים כמו סרטי "שרק" ו"גנוב על הירח". בקרוב נשמע את קולה בתור יצור ים מיתולוגי בסרט גיבורי־העל החדש "אקווהמן" מבית די־סי קומיקס שיעלה למסכים לקראת סוף דצמבר.

אז ג'ולי אנדרוז נעדרת מ"מרי פופינס חוזרת", וכפיצוי וכדי להוסיף לסרט קצת קלאסת אולד־סקול ומכובדות הוליוודית, קיבלנו במקומה את קולין פירת' ומריל סטריפ.

להציל את פופינס

מרי פופינס נולדה כגיבורה של שמונה ספרי ילדים מאת פ.ל. טרוורס, שם העט של הסופרת, השחקנית, העיתונאית ומבקרת הספרות הבריטית פמלה לינדן טרוורס, שנולדה וגדלה באוסטרליה. את האיורים המקוריים איירה מרי שפארד, בתו של מאייר ספרי "פו הדוב", ארנסט שפארד.

הספר הראשון, "מרי פופינס", פורסם ב־1934. הוא היה הצלחה כה גדולה, עד שטרוורס כתבה לו שבעה ספרי המשך. שלושת הספרים האחרונים בסדרה פורסמו בשנות ה־70 וה־80 (האחרון יצא ב־1988), שנים רבות אחרי שמרי פופינס של דיסני הפכה לדמות קולנועית אהובה.

עלילות המטפלת בעלת כוחות הקסם מבוססות על ילדותה הלא יציבה של טרוורס עצמה. דודה־רבתה שלה - שעליה ביססה באופן רופף את דמותה של פופינס - השליטה סדר בביתה הכאוטי, שבו אביה מת מאלכוהוליזם ואמה נכנסה לנהר בניסיון להתאבד. למרי פופינס הייתה משמעות אישית תרפויטית עבור מי שהגתה את דמותה, כך שלא פלא שהיא לא רצתה שיצירתה תהפוך לסרט הוליוודי מצועצע בידי וולט דיסני. טרוורס מיאנה למכור את הזכויות במשך זמן רב, אך דיסני היה עקבי ועיקש. לקח לו יותר מ־20 שנה, אך בסוף הוא השיג את הזכויות.

וולט דיסני ניסה לראשונה להשיג את הזכויות על "מרי פופינס" ב־1938. שתי בנותיו הקטנות, דיאן הביולוגית ושרון המאומצת, אהבו אותה מאוד, מה שגרם לו להאמין שיש כאן פוטנציאל ללהיט קולנועי. אם להאמין לסרט "להציל את מיסטר בנקס", שהופק גם הוא על ידי אולפני דיסני, וולט דיסני טס ללונדון לנסות לשכנע את טרוורס למכור את הזכויות ובסוף השיג את חתימתה רק ב־1961, כשהטיס אותה במחלקה ראשונה ללוס אנג'לס.




הדרמה הקומית הזו, שיצאה ב־2013, מספרת על חייה של טרוורס (אמה תומפסון), על ילדותה באוסטרליה, על המשא ומתן עם וולט דיסני (טום הנקס) ועל תהליך הפקת "מרי פופינס" של דיסני, בפיקוחה. היסטוריונים טוענים שרבים מקווי העלילה של "להציל את מיסטר בנקס" הם פרי הדמיון ושהדברים לא התרחשו ממש כך, אך מה שאמיתי הוא העובדה שטרוורס לא הייתה מרוצה מתהליך הפקת הסרט ומהאופן שבו התייחסו אליה בהוליווד. החזון שלה לגבי הסרט - לאחר שכבר מכרה את הזכויות - היה שונה מאוד מחזונו של דיסני.

יחסי העבודה בינה לבין אנשיו של דיסני היו מתוחים מאוד, ואומרים שהיא אפילו לא הוזמנה לפרמיירה הנוצצת של הסרט, ונאלצה להזמין את עצמה. מיותר לציין שהיא לא אהבה את מה שהיא ראתה על המסך.

טרוורס לא אהבה את דמותה של פופינס בסרט והרגישה שהיא גרסה מיופייפת של הדמות הספרותית, שכן בהוליווד העדיפו לוותר על האספקטים היותר קשוחים באישיותה של הנני. היא לא אהבה את העובדה שהסרט צולם באולפני דיסני בברבנק, קליפורניה, עם תפאורה מצוירת שאמורה להיראות כמו רחובות לונדון בתקופה האדוארדית. היא לא אהבה את העובדה שספריה הפכו למחזמר, והיא שנאה את השימוש באנימציה. היא אמרה בהזדמנויות שונות שהיא חושבת שהסרט הוא ספקטקל הוליוודי צבעוני ומרשים, אך שטחי ולוקה בהבנת ספריה.

טרוורס מתה בלונדון ב־1996 בגיל 96. הסרט "להציל את מיסטר בנקס" יצא, כאמור, ב־2013 והוקדש לדיאן דיסני מילר, בתו של וולט דיסני שנפטרה באותה שנה בגיל 79, ושבזכותה ובזכות אחותה, מרי פופינס בכלל הגיעה לידיו של דיסני.

להקה של איש אחד

"מרי פופינס" של וולט דיסני לא היה העיבוד הראשון לספר: כשסדרת תסכיתי הרדיו "סטודיו וואן" של CBS עברה מהרדיו לטלוויזיה, בסוף שנות ה־40, הפך גם ספר הילדים האהוב להצגה מצולמת בטלוויזיה. באוגוסט 1964 הגיעה האומנת האנגלייה לראשונה למסכי הקולנוע. את הבימוי הפקיד דיסני בידי רוברט סטיבנסון האנגלי, שעבר להוליווד אחרי שקיבל חוזה מאחד ממפיקי הקולנוע הגדולים ביותר של תור הזהב של הוליווד, דיוויד או. סלזניק. באמצע שנות ה־50 הוא החל לעבוד עם וולט דיסני, וביים עבור דיסני לא פחות מ־19 סרטים, שהפכו אותו לבמאי המצליח ביותר מבחינה מסחרית של תקופתו.

עלילת הסרט "מרי פופינס" של דיסני מגוללת את סיפורה של משפחת בנקס בלונדון של תחילת המאה ה־20. אב המשפחה ג'ורג' בנקס (דיוויד טומלינסון) הוא בנקאי רציני ועסוק, כמו אביה של טרוורס שגם הוא היה בנקאי, אם כי בנקאי כושל בשל בעיית האלכוהוליזם שלו. הוא ואשתו ויניפרד (גליניס ג'ונס) לא מקדישים זמן רב לילדיהם, ג'יין (קרן דוטריס) ומייקל (מתיו גרבר, שכיכב בשני סרטים נוספים של אולפני דיסני ומת באופן טרגי בגיל 21), ומפקידים את הטיפול בהם בידי מטפלות שונות שלא מצליחות לשרוד בתפקיד.

בסופו של דבר הרוח מביאה אל ביתם את המטפלת המושלמת - מרי פופינס מלאת הקסם - שכובשת את לבם של הילדים וגוררת אותם להרפתקאות מוזיקליות מופלאות, ביחד עם ידידה האפלטוני (טרוורס התעקשה על כך), ברט (דיק ואן דייק), שבמהלך הסרט עובד כמנקה ארובות, כלהקה של איש אחד, כצייר על מדרכות וכמוכר עפיפונים.


מרי פופינס. צלם : צילום מסךמרי פופינס. צלם : צילום מסך


הדבר הזכור ביותר מוואן דייק הוא כמובן המבטא הקוקני הזוועתי שבפיו. אם מחפשים באינטרנט רשימות של המבטאים הגרועים בהיסטוריה של הקולנוע, הניסיון הכושל של השחקן האמריקאי לדבר במבטא של בני מעמד הפועלים של מזרח לונדון יעפיל לראש הרשימה בכל פעם. ואן דייק טען להגנתו שמדריך המבטא שלו היה אירי ובעצמו לא ידע איך מדברים במבטא קוקני.

"עבדתי עם צוות שחקנים שכולו היה אנגלי, ואף אחד לא אמר מילה", אמר ואן דייק בראיון ב־2014. "לא ג'ולי ולא אף אחד אחר. אף אחד לא אמר שאני צריך לעבוד על זה, אז חשבתי שאני בסדר". בשנה שעברה, במהלך נאום התודה שלו על קבלת פרס בטקס פרסי ה־Bafta, ואן דייק התנצל על מה שהוא כינה "המבטא הקוקני הגרוע ביותר בהיסטוריה של הקולנוע".

"מרי פופינס" הוא הסרט שהפך את ג'ולי אנדרוז האנגלייה בת ה־28 לכוכבת קולנוע. אנדרוז, שהחלה לשחק ולשיר על הבמה באנגליה בילדותה, הייתה כבר כוכבת בימתית גדולה בווסט אנד של לונדון ובברודוויי כשלוהקה לתפקיד, אך לא היה לה שום ניסיון קולנועי.

אנדרוז כיכבה בתור מוכרת הפרחים אלייזה דוליטל, שמזעזעת את הפרופסור היגינס בהגייה הקוקנית העממית והנבערת שלה, בהפקה הבימתית המקורית של "גברתי הנאווה". ב־1962, כשבהוליווד החלו לעבוד על עיבוד קולנועי של המחזמר, ציפו רבים - וגם אנדרוז עצמה - שהיא תקבל את התפקיד הראשי בסרט, אך זה לא קרה. וורנר ברדרז, שהפיקו את הסרט, העדיפו ללכת על בטוח וליהקו לתפקיד את כוכבת הקולנוע הענקית אודרי הפבורן, וזאת אף שבניגוד לאנדרוז, הפבורן לא ידעה לשיר וההפקה נאלצה להשתמש בקולה של זמרת מקצועית במרבית קטעי השירה בסרט. "גברתי הנאווה" עם אודרי הפבורן זכה בשמונה אוסקרים והפך לסרט הרווחי ביותר של 1964, אך בסופו של דבר גם אנדרוז לא נשארה הרחק מאחור.

רק אחרי שהיא גילתה שלא קיבלה את התפקיד הראשי בעיבוד הקולנועי של "גברתי הנאווה", הסכימה אנדרוז להצעה של דיסני להשתתף ב"מרי פופינס", שיצא באותה שנה. גם דיסני שקל תחילה לתת את התפקיד לכוכבת מוכרת יותר כמו אנג'לה לאנסברי או בטי דיוויס, אך בסופו של דבר הציע את התפקיד לאנדרוז, לאחר שהתאהב בה כשראה אותה בתפקיד גווינביר, אשתו של המלך ארתור, במחזמר "קמלוט" לצד ריצ'רד ברטון.

חמישה אוסקרים ושיר

"מרי פופינס" היה להיט: גם בקרב המבקרים וגם בקופות. "מרי פופינס" נחשב על ידי רבים לסרט הלייב־אקשן הטוב ביותר שאולפני דיסני יצרו אי־פעם. הוא היה מועמד ל־13 אוסקרים, זכה בחמישה והפך לסרט השלישי הכי רווחי בקופות של 1964. "גברתי הנאווה" אומנם זכה באוסקר לסרט הטוב ביותר באותה שנה, אך ג'ולי אנדרוז גרפה את פרס האוסקר לשחקנית הטובה ביותר.

העובדה שאנדרוז זכתה באוסקר על התפקיד הקולנועי הראשון שלה הייתה ניצחון מתוק, בייחוד לאור העובדה שאודרי הפבורן כלל לא הייתה מועמדת על תפקידה כאלייזה דוליטל, בין היתר כי מרבית הציבור חשב שהיה צריך לתת את התפקיד לאנדרוז ולא לה. אחרי "מרי פופינס" קיבלה אנדרוז תפקידים איקוניים נוספים. היא חזרה לתפקיד האומנת מעוררת ההשראה בתור מריה פון טראפ במחזמר "צלילי המוזיקה" שזכה באוסקר לסרט הטוב ביותר לשנת 1966, ומאוחר יותר שברה את הטייפ־קאסט בסרט "ויקטור/ויקטוריה", שבו גילמה זמרת כושלת אנגלייה בפריז של שנות ה־30, המעמידה פנים שהיא גבר המשחק אישה. סרט שעוד יותר ביסס את מעמדה כגיי־אייקון, אחרי "מרי פופינס" העליז.

אחד הדברים שהפכו את "מרי פופינס" של דיסני לקלאסיקה הוא כמובן השירים. את המוזיקה לסרט כתבו והלחינו האחים היהודים רוברט וריצ'רד שרמן, שהנפיקו להיטים למיוזיקלס קולנועיים רבים, מ"ספר הג'ונגל" של דיסני ועד "צ'יטי צ'יטי בנג בנג". "מרי פופינס" הוליד לא מעט שירים נצחיים, כמו "Supercalifragilisticexpialidocious" - מילה מומצאת הבאה לתאר דבר כה נפלא שאין מילה שיכולה לתארו. השיר זכה גם לביצועים שונים בעברית, בתרגומים שונים. בין היתר שרו אותו רבקה רז, נינט טייב, ואי אפשר לשכוח את הדואט האלמותי והמאוד מהיר של ציפי שביט ומייק בורשטיין.

מרי פופינס, פמלה טרוורס. יח"ץמרי פופינס, פמלה טרוורס. יח"ץ


אבל היה זה דווקא השיר "Chim Chim Cher-ee" שזכה באוסקר לשיר המקורי הטוב ביותר. לאורך השנים זיהו מומחים דמיון רב בין השיר לשירי יידיש ידועים, כמו אחד משיריו של יצחק מאנגר וגם "טומבללייקה", מה שמסתדר היטב עם העובדה שהוריהם של האחים שרמן היו יהודים שהיגרו מרוסיה.

שיריהם של האחים שרמן בסופו של דבר נכנסו גם לגרסה הבימתית של "מרי פופינס", בנוסף למוזיקה ושירים נוספים מאת ג'ורג' סטיילס ואנתוני דרו, ומחזה מאת ג'וליאן פלואוס. כשמפיק התיאטרון הבריטי קמרון מקינטוש פנה לפ.ל. טרוורס בשנות ה־90 על מנת לרכוש את הזכויות לפתח עיבוד תיאטרוני של "מרי פופינס", היא הסכימה רק בתנאי שכל הכותבים יהיו אנגלים, ולא אמריקאים חלילה, ובתנאי שאף אחד מהפקת הסרט של דיסני לא ישתתף בהפקת המחזמר הבימתי. אך טרוורס מתה ב־96' - לפני שהמחזמר עלה - ובסופו של דבר לא מעט אלמנטים וגם שירים מהסרט של דיסני שולבו במחזמר.

ההפקה המקורית של המחזמר עלתה בווסט אנד של לונדון בדצמבר 2004 וזכתה בשני פרסי אוליבייה (פרסי התיאטרון הלונדוניים). כעבור שנתיים הגיע המחזמר גם לברודוויי וזכה בפרס הטוני (פרסי התיאטרון האמריקאים) לעיצוב התפאורה הטוב ביותר. ההפקה המקורית של ברודוויי הסתיימה ב־2013 לאחר 2,619 הופעות.

בימים אלו מוצגת גרסת הבלט של "מרי פופינס" בהפקת הבלט הישראלי ועם כוריאוגרפיה של לנה רוזנברג, ובשנה הבאה צפויה האומנת האהובה לשוב בהפקה מוזיקלית חדשה של תיאטרון הבימה בבימויו של המנהל האומנותי של הבימה משה קפטן, שביים בין היתר את "עלובי החיים", "גבירתי הנאווה" ו"אוויטה", ועם משי קלינשטיין - בתם של רמי וריטה - בתפקיד הראשי.