אף שהסרט יצא בדיוק היום לפני 30 שנה, הוא נמצא עד עכשיו בספריות של חברות תעופה רבות ומיליוני נוסעים עדיין צופים בו. הסיבה לכך, סביר להניח, היא לא אותה סצינה, שבכלל נחתכה על ידי כ־15 חברות תעופה מטעמים ברורים, אלא בשל היותו ה־סרט בה"א הידיעה שהציב על מפת הקולנוע את הטיפול בבעלי צרכים מיוחדים.
ראוי לציין גם את "הגשר" (2011), סדרת מתח שוודית־דנית, שדמותה הראשית, הבלשית סאגה נורן, מאופיינת בסממנים שנמצאים על הקשת, ואת "לא טיפוסי" (2017) של נטפליקס, סדרה המתמקדת בחייו של צעיר שנמצא על הספקטרום האוטיסטי. אזכור של כבוד יש לתת גם לרב־המכר "המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה" של מארק האדון (2003) שעובד למחזה והוצג ברחבי העולם, גם בישראל.
"'איש הגשם' היה סרט באמת מעורר השראה ובום לראש", אומר הבמאי רני בלייר, ראש מסלול תואר ראשון בבית הספר לאמנויות הקול והמסך במכללת ספיר. "אחריו באו סרטים נוספים כמו זה של שון פן, ואין ספק ש'האחרים האלה', 'השונים האלה', יכלו לקבל את מקומם על המסך בצורה יותר מכובדת בזכותו. בעיקרון, קולנוע באמת יכול לגרום לאנשים להתחיל לחשוב אחרת. אני לא חושב שהוא יכול לעשות מהפכות גדולות, אבל הוא כן יכול לשנות דעה. מעבר לזה שבקולנוע ובדרמות מתעסקים היום בנושאים שקשורים לאנשים שנמצאים על הספקטרום, אנחנו מזהים גם תנועות חברתיות שקשורות לזה, למשל 'כנפיים של קרמבו', תנושעת נוער רצינית שיש עליה סכנת סגירה. עבורי, כאדם בעל קשר וגישה לשונים, תפיסת העולם צריכה להיות שכולם אותו דבר וכולם שווים, ושהיחס לא צריך להיות שכולם שווים לאחרים, אלא שהם שווים בין שווים. זו התודעה החינוכית שהתחילה ב'איש הגשם'".
הבמאי ינקול גולדווסר ראה את "איש הגשם" פעמיים – כשרק יצא בסוף שנות ה־80, ולפני שנים אחדות, כשעבד על סרטו "שרוכים". גם בסרט זה מסופר על שני בני משפחה, אב ובנו בעל הלקות השכלית, שמתוודעים זה לזה לאחר שנים של ניכור. לטענת גולדווסר, בעצמו אב לילד בעל צרכים מיוחדים, יצירתו לא הושפעה משובר הקופות, אולם הצפייה המחודשת בו הייתה הכרחית לצורך עבודתו על סרטו. "'שרוכים' מבוסס על מקרה אמיתי, שלא תיחקרתי אותו אבל שמעתי עליו, ועם המעורבות שלי בנושא - הבן הבכור שלנו הוא בעל צרכים מיוחדים - ואחרי שברחתי מהנושא במשך כ־12 שנה כי חששתי להתעסק עם הצרות שלי והיה לי הרבה יותר נוח להתעסק עם צרות של אחרים, הבנתי שאני יכול להפוך את הסיפור הטרגי ההוא לסיפור אופטימי, ולעשות איזשהו שיפור בדימוי של בעלי צרכים מיוחדים. רק כשהיינו בתוך התסריט אמרנו 'בואו נראה את איש הגשם'. לא רציתי שיהיו דברים יותר מדי דומים, בשביל שלא יגידו שהעתקתי".
במרכזו של "איש הגשם" עומדים צ'ארלי בביט (טום קרוז), איש עסקים אגואיסט וגס רוח העומד בפני פשיטת רגל, וריימונד (דסטין הופמן), אחיו האוטיסט, שדבר קיומו נודע לצ'ארלי רק לאחר שאביהם הלך לעולמו והוריש את הונו לקרן סודית שמפרנסת אדם המאושפז בבית חולים פסיכיאטרי. לאחר שצ'ארלי מגלה כי יש לו אח וכי הירושה מיועדת לו, הוא חוטף אותו והשניים יוצאים למסע שכולו תגלית. הסרט, שתקציב הפקתו עמד על 25 מיליון דולר, הניב הכנסות בסך 172 מיליון דולר וגרף ארבעה פרסי אוסקר - הסרט הטוב ביותר, השחקן הטוב ביותר (הופמן), הבמאי הטוב ביותר (בארי לוינסון) והתסריט הטוב ביותר (רונלד באס ובארי מורו).
עם השנים, ככל שהתקדמו הידע והמודעות בנושא הפרעות נפשיות, לקויות שכליות ותסמונות אוטיסטיות, הועלו גם ביקורות לגבי אופן ייצוגו של ריימונד. דמותו הסימפטית התבססה על אדם בשם קים פיק, שכלל לא סבל מאוטיזם אלא ממחלה נדירה בשם תסמונת FG, שבה אין הפרדה בין החלק הימני של המוח לשמאלי.