"רק על עצמי לספר ידעתי", כתבה המשוררת רחל. זאת גם הייתה נקודת המוצא של הבמאית ציביה ברקאי־יעקב ב"פרה אדומה", סרט הביכורים שלה, זוכה פסטיבל ירושלים האחרון, שעלה לאחרונה לאקרנים להקרנות מסחריות. "כמו בני (בנימינה), גיבורת הסרט, גדלתי בהתנחלות דתית וכמוה התלבטתי בשאלות שקשורות לאידיאולוגיה הפוליטית, לאמונה הדתית ולנטייה המינית. דברים שחוויתי על בשרי והרגשתי שהם ראויים לדיאלוג עם הקהל", אומרת ברקאיֺ־יעקב.

עלילת הסרט, על רגל אחת: בני היא נערה, שאמה מתה בלידתה וחיה בסילואן במזרח ירושלים עם אביה יהושע, טיפוס משיחי, שרואה בהולדת עגלה אדומה אות לראשית בניין בית המקדש השלישי. דרכם המשותפת לגאולה נסדקת ונפרמת, כשלעולמה של בני נקלעת יעל, בת שירות לאומי. האהבה שניצתת ביניהן מרחיקה אותה ללא תקנה מאביה, שיישאר עם רעיונותיו המשיחיים והמסוכנים.

עד כמה בני דומה לציביה?
"המון (צוחקת). כמוני, היא הולכת עד הסוף. היא חיה בין העולמות, עם תחושה שהיא נמצאת נפשית בין סורגים בכלא. גדלתי בבית אל, וככל שהיו לי שם חוויות מעצימות בין אנשים יקרים ללבי, זה מה שהרגשתי שם לא פעם. מהבחינה המשפחתית, בני התייתמה מאמה בשעת לידתה. לעומתה, אמי חיה ותיבדל לחיים ארוכים, אך מאבי התייתמתי בגיל 19. שתינו עברנו גם איזושהי מרדנות".


בני, יעל וחברותיהן נוגעות בסמים. גם את התנסית?
"כנראה קצת, כמו הרבה חבר'ה בגיל הנעורים, גם ביהודה ושומרון. בוגרות אולפנה כמוני שראו את הסרט, אמרו לי שהן ראו את עצמן בו כשהיו בגיל 17".

גם הלהט"ביות אינה תופעה המזוהה עם המגזר שממנו מגיעה ברקאי־יעקב (39), שיצאה מהארון בגיל הנעורים ("אם כי אף פעם לא הסתרתי"). מהבחינה הזאת קרה לה פנצ'ר. היא חיפשה לסרטה צלם, מצאה את בעז יהונתן יעקב, התאהבה בו במהלך צילומי הסרט ואחריהם הם הפכו לזוג ונישאו. "הופתעתי מההתאהבות שלי בבעז, כי לא חשבתי שאחיה עם גבר וזה בכלל לא עניין אותי", היא מודה בכנות. "עם זאת, לא השתניתי ואני עדיין נמשכת לנשים, למרות שעם בעז חציתי את הקווים".

כיום הם הורים ליוסף־אליהו, בן החצי שנה. לעומת ברקאי־יעקב, החוזרת בשאלה, האיש שעמו היא חולקת את חייה הוא חוזר בתשובה, חובש כיפה ועטור זקן. "יש לנו חיים משותפים ואנחנו קצת הפוכים", היא מספרת. יעקב (50) הוא דור שני בתעשיית הקולנוע, כבנו של רוני יעקב, מפיק עתיר זכויות בקולנוע הישראלי עם פרק הוליוודי בקריירה.

לאולפנה בעפרה הגיעה בדיוק כשנפתחה שם מגמת קולנוע, "שם גיליתי תשוקה לתחום הזה". אחרי שירות לאומי עם ילדים פגועי נפש, הלכה ללמוד קולנוע בסם שפיגל ולא ב"מעלה", כמצופה ממי שגדלה בבית דתי. "זה משהו שהיה מובן מאליו מבחינתי, בפרט שהרגשתי שהמקום הדתי צנזר אותי קצת", היא אומרת.

"פרה אדומה". צלם : באדיבות בועז יהונתן יעקב "פרה אדומה". צלם : באדיבות בועז יהונתן יעקב

שנים עסקה בעבודות עריכה ובהדרכה, והיה לה חלום ליצור סרט עלילתי משלה, עד שהגיעה ל"פרה אדומה", שצולם בנוף יהודי־ערבי בסילואן, שלא במקרה נשקף ממנו מסגד כיפת הסלע, כשתפילה יהודית נמהלת בו בקריאת המואזין. "הרגשתי שליהושע, העורג להר הבית, מתאים מקום אקסטרימי כזה", היא מעירה ומספרת על האתגר הלא פשוט בסביבה מעורבת כסילואן.

בליהוק שלושת כוכבי הסרט, ברקאי־יעקב ממש זכתה בפיס: את בני משחקת אביגיל קובארי, זמרת ביומיום, חוזרת בשאלה וסטרייטית, שצולחת בגבורה סצינות לסביות נועזות, עם מורן רוזנבלט, בתפקיד יעל. גם גל תורן מחליק לתפקיד יהושע כאילו היה דוס מבטן ומלידה. ה"כוכבת" הנוספת של הסרט עשתה בעיות. "שתי עגלות הובאו כדי להצטלם לתפקיד הפרה האדומה", חושפת ברקאי־יעקב ומוסיפה: "אחרי שאחת מהן, שלמעשה הייתה עגל, לא הייתה ממושמעת, השנייה הייתה חמודה וצייתה להוראות הבימוי".

העירום והלהט"ביות בסרט מיועדים גם למגזר הדתי והמתנחלי?
"בעיניי, בטח. נראה לי שלאנשים יש צמא לראות את הסרט, עם כל המורכבות והכאב שבו".