"אליטה מלאך קרב" הוא סרט שהעבודה עליו התחילה כבר לפני 15 שנה. עוד ב-2003 הכריז הבמאי המצליח ג'יימס קמרון על סרט שיתבסס על המנגה היפני בעל אותו השם. מפה לשם, העבודה על הסרט נדחתה אינספור פעמים והסיכוי שנראה סרט על "אליטה" הפך עם הזמן להיות קלוש. להפתעתנו, כ-15 שנים אחר כך, יוצא הסרט אך בביומו של הבמאי רוברט רודריגז (במאי "עיר החטאים") ובהפקתו של קמרון. אך האם ההמתנה הארוכה הייתה שווה את זה?

העלילה מתרחשת בשנת 2563, לאחר מלחמה נוראית בשם "הנפילה", האנושות התפצלה לשתיים: המעמד הגבוה שחי בעיר הנמצאת בשמיים ושמה "זאלם", ושאר המעמדות חיים בעיר הברזל, הנמצאת מתחת לזאלם. דוקטור אידו (המגולם על ידי כריסטוף וולץ) מוצא באחת ממגרשי הגרוטאות בעיר שלד של רובוטית, אותה הוא מקים לחיים במעבדתו וקורא לה "אליטה". אליטה מתעוררת ללא זיכרון לגבי חייה הקודמים ולאט לאט מתחילה להבין שהיא יותר מסייבורגית רגילה ושיש לה עבר יוצא דופן הקשור למלחמה ולעיר זאלם. תוך כדי הניסיון להחזיר לעצמה את זיכרונה ולגלות מי היא באמת, היא נאלצת להיאבק בסייבורגים ומכונות אחרות המנסות לצוד אותה, בפקודתו של נובה המרושע.

מבחינה ויזואלית הסרט מתעלה על כל הציפיות. כמו כל הסרטים שבהם קמרון מעורב, גם הסרט הזה ניחן באפקטים ויזואלים עוצרי נשימה. העולם העתידני מרגיש חי ונושם והסייבורגים מרגישים אמיתיים. סצנות האקשן מצולמות וערוכות במקצועיות ובהחלט ניכר שהושקעה עבודה רבה על הפן הוויזואלי. מומלץ מאוד לראות את הסרט על מסך האיימקס או לפחות בתלת מימד, שרק משפר את החוויה ומוסיף להנאה.

חבל שעל התסריט לא הושקעה אותה העבודה, כי לא חסר בו פגמים. סיפור האהבה בין אליטה לבין אחד מהנערים שהיא מכירה בתחילת הסרט (ושמו "הוגו" המגולם על ידי קיאן ג'ונסון) אמור להיות חלק מאוד חשוב בעלילה, שכן זהו המניע של אליטה למעשים שלה ולמטרה הסופית שלה. אך הרומן בינה לבין הוגו פשוט לא עובד. הדיאלוגים ביניהם קלישאתיים מאוד ואין בין השחקנים כימיה. סיפור האהבה לא אמין, מה שהופך את הסצנות הרגשיות בין השניים למשעממות עד לגבול של מעצבנות.

העיר המובטחת - לסצנה אחת

בעיה נוספת בתסריט הוא הנבל. נובה, שאמור להיות הנבל של הסרט מופיע בדיוק לדקה (אני לא מגזים!) ואת מקומו בתפקיד של הפרוטגוניסט תופס שחקן זוכה האוסקר מהרשלה עלי, שמשמש סוג של בובה לנובה, שדרכו הוא יכול לתקשר ולחלק הוראות. אך גם מהרשלה עלי לא מופיע הרבה זמן בסרט וכשהוא מופיע הוא לא תורם יותר מידי לסרט.

כך שגם שחקנים נהדרים כמו עלי וג'ניפר קונלי לא מצליחים למממש את כשרונם בגלל תסריט שנעשה די בעצלנות. אך התסריטאים השקיעו מספיק בפיתוח הדמויות של אליטה ושל דוקטור אידו וביחסי אב-בת שלהם, מה שבאמת מציל את הסרט מלקרוס לתוך עצמו.

הטעות הכי גדולה בתסריט היא שהתסריט מבטיח יותר מידי ולא מקיים, משאיר יותר מידי דברים פתוחים כדי שהצופים ירצו ללכת לסרט ההמשך. כל הסרט מדברים על העיר זאלם המדהימה, אך את העיר הזאת אנחנו לא זוכים לראות. בנוסף, כל הסרט נבנה לקראת המפגש בין אליטה לבין נובה אך לא רק שהם לא נפגשים או נאבקים אחד בשנייה, אנחנו זוכים לראות את נובה בסצנה אחת וזהו.

במקום לדאוג שייצא סרט טוב בעל תסריט טוב וסוף מספק שיגרום לקהל הצופים לבקש סרט המשך, היוצרים מתחילים לתכנן סרט המשך עוד לפני שהסרט המקורי הושלם. בסופו של דבר זה מרגיש כמו פרק פיילוט של סדרה בעלת פרקים מרובים, וזה ממש לא ההרגשה שהייתי אמור להרגיש בסוף הסרט.

לסיכום,"אליטה מלאך קרב" הוא לא סרט רע. השחקנים עושים עבודה טובה, הסיפור מעניין ברובו והאפקטים הוויזואלים פשוט מדהימים. אך במקום לדאוג שהסיפור ירגיש שלם ומוחלט ,קיבלנו חמישית ממנו. הרומנטיקה בסרט קלישאתית, הנבל כמעט ולא קיים ובקלות היה אפשר לקצר את הסרט ב20 דקות. אם אתם נהנים מסיפור נחמד ואפקטים מצוינים, שיעבירו לכם שעתיים אז לכו לראות את "אליטה מלאך קרב". מה שבטוח, 15 שנות המתנה לא שוות את זה.

"הטוב הרע והמכוער"

הטוב: אפקטים מרהיבים, סיפור נחמד, שחקנים עושים עבודה טובה.

הרע: הנבל(ים), סיפור אהבה קלישאתי, התמקדות בלייצר סרטי המשך במקום ליצור סרט טוב.

המכוער: ליהוק שחקנים זוכי אוסקר בלי לתת להם שום מטרה בסרט. מהלך מלוכלך, קאמרון.

ציון בגרות אחרי מגן: 6.5

אליטה מלאך קרב: כשהרשע מופיע רק בסצנה אחת, מה אפשר לצפות?

ג'יימס קמרון על ההפקה, רוברט רודריגז על הבימוי, הר של ציפיות, ובסוף - נבל שמופיע לדקה ועיר חלומית שנראית רק בסצנה אחת. מזל שיש אפקטים