הסרט המצליח ביותר באמריקה לשנת 1976 היה דרמת הספורט “רוקי", המספרת את סיפורו של רוקי בלבואה (סילבסטר סטאלון), בחור איטלקי־אמריקאי ממעמד הפועלים שעובד כגובה חובות אצל מלווה בריבית. כישרון האגרוף והמוטיבציה שלו מוציאים אותו בסופו של דבר משכונות העוני של פילדלפיה, והוא מקבל הזדמנות להתחרות נגד אלוף העולם במשקל כבד, אפולו קריד (קארל ווטרס).

הסרט, שתמצת בצורה מרגשת את החלום האמריקאי, היה מועמד לעשרה פרסי אוסקר, וזכה בשלושה, כולל בפרס הסרט הטוב ביותר ובפרס הבמאי הטוב ביותר לג’ון ג’י אבילדסן. “רוקי" הפך את סטאלון, שכתב את התסריט ושיחק בתפקיד הראשי, לכוכב, ונחשב עד היום לקלאסיקה. הוא נחשב לאחד מסרטי הספורט הגדולים ביותר בכל הזמנים, לצד “השור הזועם" של מרטין סקורסזה, והניב שורה ארוכה של סרטי המשך.

“רוקי" מעולם לא הוצג כסרט ביוגרפי, ודמותו של בלבואה הוצגה כבדיונית. אך זה לא מה שטוען המתאגרף לשעבר וסוחר האלכוהול מניו ג’רזי, צ’אק וופנר, שבמשך שנים ארוכות נלחם על כך שיכירו בו בתור רוקי האמיתי. מי שטרם שמע את סיפורו של וופנר, יקבל הזדמנות בסרט הביוגרפי של פיליפ פלארדו, “רוקי: הסיפור האמיתי" (שנקרא Chuck באמריקה ו־The Bleeder באנגליה), ועולה מחר (חמישי) על מסכינו.

במהלך העשור שבו פעל כמתאגרף מקצועי, התמודד וופנר עם שני נוקאאוטים, שמונה שברים באף ו־313 תפרים. ולמרות זאת, הקרבות הקשים באמת שלו היו דווקא מאחורי הקלעים. “רוקי: הסיפור האמיתי" הוא לא סרט ספורט ואין בו יותר מדי אגרוף – זה סיפור אנושי עם כמויות מסחריות של אווירת סבנטיז מגניבה. את דמותו של וופנר בסרט מגלם לייב שרייבר (“ריי דונובן") כשלצדו משחקות נעמי ווטס ואליזבת מוס. מורגן ספקטור (“אימפריית הפשע") מגלם בסרט את דמותו של סילבסטר סטאלון.

זה לא סוד שב־24 במרץ 1975 צפה סטאלון באליפות העולם באגרוף במשקל כבד בין מוחמד עלי השחור לצ’אק וופנר הלבן. וופנר שרד 15 סיבובים בקרב צמוד עם מוחמד עלי, המתאגרף הגדול בכל הזמנים. בסופו של דבר הוא הובס על ידי עלי, אבל אף אחד לא האמין שהוא יחזיק כל כך הרבה זמן. מיד עם תום המשחק התיישב סטאלון לכתוב תסריט, וסיים אותו תוך שלושה ימים. כעבור שנה יצא לקולנוע הסרט “רוקי".

סילבסטר סטאלון. קרדיט: רויטרס

גמור, אבל שמח

כאמור, המתאגרף צ’אק וופנר תמיד טען שדמותו של רוקי מבוססת עליו, אבל לקח לו כמעט 30 שנה לפנות לבית המשפט כדי לתבוע פיצויים מסטאלון, שכל העת הכחיש. התביעה הסתיימה מחוץ לכותלי בית המשפט, אך עם הזמן נראה כי העולם החל להכיר בכך, שלמרות שדמותו של רוקי מושפעת גם מהמתאגרפים רוקי גרציאנו וג’ו פרייזר, וופנר הוא הדבר הקרוב ביותר לרוקי האמיתי.

למרות שהשניים נפגשו בבתי משפט במשך השנים, ובסופו של דבר סטאלון שילם לוופנר סכום לא ידוע כפיצוי, כוכב הקולנוע עזר לוופנר להגשים את חלומו – שסיפורו האמיתי יסופר בסרט ביוגרפי. “סטאלון קרא את התסריטים והיו לו כמה הערות, והוא קיים דיאלוג פורה עם לייב שרייבר בזמן הצילומים", העיד מפיק הסרט מייקל טולין, שכבר הפיק סרט תיעודי על וופנר עבור רשת ESPN ב־2011.

לאחר שפרש מהאגרוף בסוף שנות ה־70, נכנס וופנר עמוק יותר ויותר לסמים. על פי השמועות, סטאלון התכוון ללהק אותו ל"רוקי 2", אך הוא נכשל באודישן בשל בעיית הסמים שלו. מאז הוא התנקה והוא מנהל כבר שנים חנות למשקאות אלכוהוליים בניו ג’רזי.

היום וופנר בן 79, ובראיונות שנתן סביב עליית הסרט הוא נראה די מותש, אך אין ספק שהוא נרגש מכך שהסרט על חייו סוף־סוף עלה לאקרנים. “זה אדיר, במיוחד מפני שעשו את הסרט אנשים גדולים", הוא אמר בראיון לרשת הספורט NESN. “היה לי מזל שקיבלתי את לייב שרייבר, הוא שחקן גדול. הוא שיחק כל כך טוב בסרט שבכל פעם שאני רואה אותו אני קולט משהו חדש שאולי פספסתי בצפייה קודמת. התרגשתי מאוד לראות את הסרט".