"הסודות של ג'ואן": מתאבן לסקרנות היסטורית, אך סרט סתמי עד פיהוק

קלאוס פוקס היה פיזיקאי יליד גרמניה, שמצא מקלט בבריטניה מיד לאחר התבססות הנאצים בשלטון במולדתו. בשלהי שנות ה–30 הוא נקלט כמדען בתוכנית הגרעין הבריטית (שהקדימה את האמריקאית המפורסמת ממנה), התגלגל עמה לקנדה, וסופו שמונה כנציג האימפריה הבריטית ב"פרויקט מנהטן" בלוס אלמוס, שם הותקנו פצצות האטום שהוטלו על הירושימה ונגסקי.

ב–1950, בעקבות הניסוי הגרעיני הראשון של ברית המועצות, שהדהים את ראשי העולם המערבי, נעצר פוקס והואשם בהעברת סודות האטום של המערב לציפורני סטלין האדום. פוקס נידון אז ל–14 שנות מאסר, והוא הלך לעולמו ב–1988 כאזרח כבוד של מזרח גרמניה.

מובן כי בעיני רבים נחשב פוקס כבוגד מזוהם בערכי המערב הדמוקרטי והליברלי, שניאות לקלוט אותו כפליט, וכמשרתם השפל של האדומים האיומים. אך בעיני רבים לא פחות, קלאוס פוקס נתפס עד היום כאישיות החשובה ביותר שפעלה על פני כדור הארץ בעידן שאחרי מלחמת העולם השניייה. הסיבה? בזכותו (בעיקר, אם כי היו לו כמובן עוד שותפים) הושג מאזן האימה, שמנע משני הגושים הפוליטיים בעולם להפוך בשנות ה–50 וה–60 את המלחמה הקרה ביניהם להשתוללות אפוקליפטית. בכך למעשה הושת על אירופה מצב השלום הארוך בהיסטוריה. היה זה גם בסיס קו ההגנה שלו במהלך המשפט, שנערך לו לפני שבעה עשורים.