כמי שחי חיים מלאי סתירות וניגודים, אסי דיין היה אולי מעריך את האירוניה שמסתתרת בכך שדווקא תפקיד לא גדול, בקומדיה קלילה בסגנון אירופאי, יהיה האחרון בקריירה הארוכה שלו. בסרט, 'פיניטה לה קומדיה', שביימו ויקטור בראון ושחר צפניה, דיין הוא שחקן, שמגלם את בטהובן בסרט על סוף חייו של המלחין הדגול.

האגדה מספרת שמילותיו האחרונות של בטהובן היו "פיניטה לה קומדיה" ואין מילים שמתארות טוב יותר את המתרחש מאחורי הקלעים של צילומי סרט, העוקב אחר חייו ומותו של המלחין, ומצולם בלובי של מלון הבוטיק 'דונה גרציה' בטבריה. הסרט מתרחש כולו במהלך יום אחד, ויש בו שני צירי עלילה המתקיימים במקביל - ציר קומי וציר קודר. הציר הראשון עוסק ביום הצילומים האחרון של הסרט על בטהובן, והציר השני מתאר משולש רומנטי לוהט ומסוכן, שמתרחש בין חברי צוות הסרט התיעודי, שמצלם את המתרחש מאחורי הקלעים של הסרט.

השם הקלאסי-איטלקי של הסרט מרמז על השפעות של ז'אנר הקומדיות הקלילות הפופולריות בימים אלה באירופה. אסי דיין עצמו ניסה בתחילת הקריירה שלו לפתח קריירה בינלאומית. אחרי ההצלחה הענקית של 'הוא הלך בשדות' (1967), הוליווד גילתה את יפי תוארו ואת הנוכחות הקולנועית של דיין, והוא קיבל תפקיד ראשי בסרט של ג'ון יוסטון, שמטרתו העיקרית הייתה, כנראה, להפוך את אנג'ליקה, בתו של יוסטון שהייתה אז רק בת 16, לכוכבת קולנוע.

כידוע, בשנותיו האחרונות דיין סבל מבעיות בריאות ומיעט לעבוד. בסרט 'פיניטה לה קומדיה', שצילומיו הסתיימו בשנת 2014, הוא כבר לא נראה במיטבו, אבל למרות מצבו הוא מצליח לגלם תפקיד משכנע מאוד וגם להצחיק. דיין מגלם בסרט שחקן שמשתתף בתפקיד הראשי בסרט "ביוגרפי" על בטהובן, המצולם בטבריה בעברית. נשמע מגוחך? "האם זה פחות ריאליסטי ממשה רבנו שמדבר באנגלית בסרט 'עשרת הדיברות?" שואל במאי הסרט (גיא לואל).

על אף שהסרט מתמקד במה שמתרחש דווקא מאחורי הקלעים של ההסרטה, דיין מצליח להעניק לצופים כמה רגעים מצוינים בתפקיד בטהובן המבוגר, מה שמעלה את השאלה המתבקשת כמה תפקידים נפלאים דיין היה יכול לגלם אם היה נשאר אתנו עוד כמה שנים.

הסרט נפתח עם זוג צעירים שהיו נאהבים בתיכון - מאיה (הגר טישמן) ונדב (רני אלון) - שעובדים כצוות צילום עבור דרור (אקי אבני, שמוכיח כאן שוב את כישרונו הקומי הלא מבוטל), במאי דוקומנטרי נחשב. לדרור יש תכניות לגבי מאיה, שמעריצה אותו, בעוד נדב מתבונן מהצד בחשדנות. דרור לוקח את עבודתו ואת עצמו מאוד ברצינות. למרות שעיקר תהילתו מאחוריו, הוא מצליח עדיין לעורר כבוד בעולם הקולנוע הישראלי, והוא דואג להזכיר לכולם שהוא הבמאי החשוב על הסט - הרבה יותר מכל מי שנמצא בסביבתו, כולל הבמאי של הסרט אחריו הוא עוקב. רוב רובו של הסרט עוסק בתהליך ההתפרקות שעוברת דמותו, תוך שהוא מדלג בין פרסה רומנטית לפרודיה עצמית על אתרי צילום, ולקטעים יותר קודרים וטרגיים.

אבל הכוכב הבלתי מעורער של הסרט הוא דיין. למרות שה"סרט" בו הוא מככב אמור להיות ביוגרפיה קיטשית, הסצנות שלו כמאסטרו הגוסס, מעוררות כבוד ומזמינות את הקהל להרהר בחייו הסוערים של דיין עצמו, שהיו כמובן שונים מאוד מחייו של המלחין הדגול. נוכחותו המרשימה על המסך מעוררת מחשבות עצובות על כל התפקידים שעוד היה יכול לגלם. ככל שהסצנות בפרסה הופכות למטורללות יותר ויותר – כך הסצנות של דיין מקבלות משמעות עמוקה יותר.

'פיניטה לה קומדיה' היא סוף קצת מוזר לשחקן דגול ולדמות תרבותית חשובה.

באחת מהסצנות עיתונאי מ-Ynet מראיין את דיין על תפקידו, והוא מדבר על גילום דמותו של בטהובן. הדיבור שלו לא ברור והמילים נבלעות בפיו, אבל הוא מספר בהתלהבות על משיכתו לאמנות ולתרבות גבוהה. זוהי סצנה עצובה החושפת את דיין, ונשארת עם הצופה הרבה אחרי שהרגעים הקומיים נעלמים.

פיניטה לה קומדיה. משתתפים אסי דיין, הגר טישמן, אקי אבני